פרנסה

יזמות

האם הוגן להרוויח מהכנסה פסיבית?

הכנסה פסיבית

הרבה אנשים שאלו האם תיתכן מציאות בה כולם היו מנסים להרויח ממקורות הכנסה פסיבים? אז לפני שנמשיך עם סדרת הכתבות על הכנסה פסיבית כדאי לענות על השאלה.

אני חושב שההנחה כאן היא שמשרות מסוימות לא יכולות להתבסס על אסטרטגיות של הכנסה פסיבית, ולכן הן מחייבות אסטרטגיות הכנסה אקטיביות. לצורך הדיון, בואו נניח שזה אכן המצב.

אסטרטגיות הכנסה פסיבית ואקטיבית מתחרות אחת בשניה. למרות שאנשים יכולים לבחור כל אחת מהאסטרטגיות, רובם בוחרים באסטרטגיה אקטיבית. למה? אני חושב שהסיבה העיקרית היא שהם הורגלו לכך על ידי הסביבה בה הם חיים. הם כנראה בוחרים בהכנסה אקטיבית מבלי לדעת אפילו על האפשרויות של הכנסה פסיבית. בית הספר, ההורים, והחברים בדרך כלל ממליצים על אפשרות ההכנסה האקטיבית.

אפילו אם הרבה יותר אנשים יתחילו להרוויח מהכנסה פסיבית ופחות אנשים יהיו מוכנים להרוויח מהכנסה אקטיבית, אני בטוח שהשוק יתאים את עצמו מבלי להניד עפעף. וזה יגרום להעלאת מחירים בעבודות שמחייבות סגנון הכנסה אקטיבי ומחייבות אנשים שיעבדו, ולכן יותר אנשים יהיו מוכנים לעבוד במשרות האלה.

היום יש יותר מדי אנשים שמחפשים משרות ויש חוסר במשרות עבור האנשים האלה. אז האם זה באמת חכם להמשיך לאמן אנשים לחפש משרות? לא, זה יהיה טיפשי ורק יגביר את הבעיה. זה גם יגרום למשכורות להיות נמוכות יותר ורמת החיים של האוכלוסייה תמשיך לרדת.

לדעתי פתרון טוב יותר הוא ללמד אנשים איך ליצור מקורות הכנסה פסיבים ולעזור להם לבחור בדרך אחרת. בכלכלה של היום הכנסה פסיבית היא בחירה מצויינת מכיוון שלא צריך לחפש עבודה. למעשה, רוב הסיכויים שבעצם תעזרו לשפר את הכלכלה וליצור יותר מקומות עבודה בצורה זו.

הכנסה פסיבית עוזרת ליצור מקומות עבודה חדשים אך גם תורמת למשרות קיימות. בכל פעם שאני יוצר מקור הכנסה פסיבי חדש אני גם יוצר מקורות הכנסה עבור עסקים אחרים, מה שעוזר להם לשלם משכורות להרבה מאד משרות.

חשוב לזכור שאסטרטגיות להכנסה פסיבית מצריכות לספק ערך מוסף ליותר אנשים מאשר הייתם יכולים בעזרת אסטרטגית הכנסה אקטיבית. אני לא רואה שום סיבה הגיונית למנוע ערך מוסף. יכול להיות שתספקו ערך מוסף בצורות שונות של הכנסה פסיבית, אבל ככל שתגדילו את התרומה שלכם כך תגדילו את הרווח אצל אחרים.

אם למשל כתבתם ספר ותתנו זכויות פרסום להוצאת ספרים כלשהי כנראה שתקבלו הכנסה פסיבית בצורת תגמולים על מכירות. הוצאת הספרים תעסיק אנשים במשרות שונות כדי למכור את הספר שלכם (והספרים של אחרים כמובן), ואנשים אלה יקבלו הכנסה אקטיבית בצורת משכורת. עצם העובדה שהספר שלכם קיים ונמצא בשוק יוצרת ומתחזקת משרות קבועות עבור אחרים.

אסטרטגיות הכנסה פסיבית ואקטיבית תומכות אחת בשניה. הן לא מנוגדות. אני חושב שזה מצויין ששתיהן מתקיימות במקביל.

אני לא הייתי רוצה משרה רגילה, אבל אני מבין שהרבה מאוד אנשים כן רוצים, ולפעמים גם באופן נואש. אני כנראה ימשיך ללעוג למשרות רגילות מדי פעם כדי לגרום ליותר אנשים לחשוב על האפשרות של הכנסה פסיבית בצורה רצינית, אבל אני מכבד את אפשרות הבחירה החופשית ושכל אחד עושה את מה שטוב לו.

ולגבי השאלה האם זה הוגן להרוויח מהכנסה פסיבית, לדעתי זה הרבה יותר מהוגן. זה הוגן בהחלט. כפי שציינתי בכתבות קודמות, התגמול מהכנסה פסיבית בדרך כלל גבוה יותר מאשר התגמול שבהכנסה אקטיבית. אבל אסטרטגיות הכנסה פסיביות גם תורמות הרבה לכלכלה, ולכן זה הגיוני שאסטרטגיות אלו יהיו יותר רווחיות. בכך שעוזרים ליצור ולתחזק יותר משרות לאחרים, אתם יכולים לחסוך המון על מיסים לעומת אם הייתם מרוויחים את אותם הסכומים מהכנסות אקטיביות.

דיי נפוץ לשמוע אנשים שמרויחים מהכנסה אקטיבית שחושבים שהכנסה פסיבית היא אסטרטגיה חמדנית. האירוניה היא שניתן באותה מידה לחשוב שבעלי הכנסה אקטיבית מעכבים את הכלכלה ותורמים פחות… תורמים רק למעסיק אחד בזמן שהיו יכולים לתרום להרבה עסקים. האמת היא ששתי השיטות עוזרות, רק בדרכים שונות.

בכתבות הבאות אכתוב על כמה שיטות ספציפיות ליצירת הכנסה פסיבית. אני אפילו אשתמש בדוגמאות מהעסק שלי כדי שתוכלו להבין יותר טוב איך האסטרטגיות עובדות.

No Comments
יזמות

אתם עצמאים

אתם עצמאים

לפני כמה שנים שמעתי ראיון עם בריאן טרייסי, והוא אמר שכולם בעצם עצמאים, ואפילו אם אתם מקבלים משכורת כשכירים כדאי שתחשבו כמו עצמאים. תחשבו שאתם המנכ”ל של עסק שמספק את השירותים שאתם מספקים. תקראו לעסק “השם שלך בעמ”, למשל “אודי אשל בעמ”.

תחשבו על זה – קו המחשבה הזה דיי הגיוני. אפילו אם נראה שאתם עובדים עבור מישהו אחר, אתם קודם כל עובדים עבור עצמכם. אתם הבעלים של חברה שיש בה עובד אחד – את/ה – ואתם מרוויחים מכך שתמכרו את השירותים של העובד שלכם.

לפעמים אומרים שהכתיבה שלי נוטה יותר מדי לנקודת מבט של יזם כשאני כותב על התפתחות אישית, ונראה שאני מתעלם מהעובדה שרוב האנשים הם שכירים. אני בכוונה נוקט בגישה הזאת בגלל שאני יודע שאתם יכולים להיות רק עצמאים, בלי קשר איך אתם מייצרים הכנסה. זה לא בגלל שאני מנסה לשכנע אתכם להתחיל עסק משלכם. העניין החשוב הוא לעזור לכם להימנע מהטעות של חוסר לקיחת אחריות על ההתפתחות המקצועית והקריירה שלכם.

הבוס האמיתי היחיד של העבודה שלכם הוא אתם – את או אתה. כל בוס חיצוני אחר הוא בעצם לקוח של השירותים המקצועיים אותם אתם מספקים. יכול להיות שתעבדו הרבה עם לקוח אחד, אבל תמיד אתם יכולים לפטר את הלקוח שאתם לא מסתדרים איתו. להגיד “אני מתפטר” לבוס שלכם זה בדיוק אותו דבר כמו להגיד ללקוח “אני מצטער, אבל אנחנו לא נוכל להמשיך לעבוד איתך, אם תרצה נוכל להמליץ על מתחרה שאולי יתאים יותר לתפקיד”.

ואם תחיו באשליה שאתם לא עצמאים והשליטה על הקריירה שלכם תהייה בידי המעסיק או הבוס שלכם? הרבה אנשים מנסים לעשות את זה, אבל מנקודת מבט של יזם זאת לא נראית גישה הגיונית במיוחד.

דמיינו עסק שאומר ללקוח הכי גדול שלו “אנחנו נפסיק לעבוד עם כל הלקוחות האחרים שלנו ונשרת רק אתכם. רק תגידו לנו מה צריך לעשות ואנחנו נעשה את זה. שלמו לנו מה שאתם חושבים שהגיוני. תשקיעו בגדילה שלכם איך שתמצאו לנכון. תגידו לנו מתי אנחנו יכולים לצאת לחופשה. מה שתגידו נעשה”. למרות שאפשר לנהל עסק בצורה זו, זה יהיה מסוכן מאוד ובלתי יציב בהשוואה לאלטרנטיבות. ולמרות זאת, הרבה אנשים בוחרים לנהל את “חברת השירותים הפרטים” שלהם בצורה זו. כמשקיע, הייתי חושב פעמים לפני שהייתי משקיע בעסק כזה – רוב הסיכויים שהייתי משקיע במתחרים שלהם…

אם תרצו או לא – אתם עצמאים. אם אתם מניבים תועלת ומקבלים תשלום עבור זה, יש לכם עסק. אתם יזמים בדיוק כמו כל בעל עסק מבוסס.

הערכת העסק שלכם

לסיכום

בין אם אתם מקבלים תלוש משכורת, מגישים דוחות למס הכנסה כעצמאים, או כל צורה אחרת של הכנסה משנה רק להנהלת חשבונות והרשויות. אתם עצמאים. אתם יכולים לנסות לתת למישהו אחר שליטה על העסק שלכם אבל תמיד רק אתם תהיו אחראים על התוצאות.

No Comments
יזמות

משרה מול הכנסה פסיבית

משרה קבועה מול הכנסה פסיבי

הרבה אנשים חושבים שהכנסה פסיבית היא מוזרה, לא מקובלת, מסובכת, או מבלבלת. כפי שציינתי בעבר, הכנסה פסיבית לא מסובכת במיוחד. במובנים רבים, קל יותר לחיות מהכנסה פסיבית מאשר לעבוד כשכיר או כקבלן משנה, במיוחד בטווח הארוך.

החלק הקשה הוא לאמץ ולהרגיש בנוח עם סגנון מחשבה של הכנסה פסיבית.

כדי להתמודד עם בעיית סגנון המחשבה, אפשר להפוך את המצב ולבחון אותו מהצד השני.

נניח שכבר אימצתם סגנון מחשבה של הכנסה פסיבית, ממש כמוני. דמיינו שכל חודש נכנסים אלפי שקלים, יותר ממה שאתם צריכים כדי לכסות את ההוצאות. בין אם אתם עובדים בעבודה מסודרת או לא, הכנסה ממשיכה להיכנס, חודש בחודשו, שנה אחר שנה, בעקבות פעילויות שהתחלתם לפני שנים רבות.

דמינו שזאת המציאות היומית שלכם, ואתם חיים כך כבר מעל עשור.

עכשיו דמיינו שחבר שלכם, שיש לו עבודה רגילה כשכיר, מנסה לשכנע אתכם שמה שאתם עושים זה מוזר או לא מקובל ושכדאי לכם לאמץ את קו המחשבה שלו, לוותר על אורך החיים של הכנסה פסיבית, ובמקום זאת למצוא עבודה רגילה.

אם חבר “אוהב-עבודות” כזה היה מנהל את השיחה הזאת איתי, היא היתה מתנהלת כך:

חבר: אתה יודע… כדאי שתצטרף לעולם של אנשים אמיתיים ותמצא עבודה רגילה. כל עניין ההכנסה הפסיבית שאתה מתעסק איתו הוא פשוט מוזר מדי.

אני: נראה שזה פועל טוב מספיק. מה לא בסדר עם זה?

חבר: ובכן, זה לא מה שרוב האנשים עושים. לרוב האנשים יש עבודה מסודרת.

אני: מה עושים בעבודה מסודרת?

חבר: בעיקרון, אתה עובד עבור חברה כלשהי, בדרך כלל תאגיד. אתה עושה את העבודה והם משלמים לך משכורת.

אני: הבנתי. והמשכורת מבוססת בצורה כלשהי על הערך שאני מביא?

חבר: פחות או יותר.

אני: אז אני אקבל חלק יחסי הוגן בהתאם לתרומה שלי?

חבר: תלוי מה אתה מתכוון ב”הוגן”. מן הסתם, הם לא ישלמו לך 100% ממה שאתה חושב שאתה תורם. גם הם צריכים להרוויח.

אני: כמובן. אז אקבל 80% או משהו כזה?

חבר: במציאות זה יותר קרוב ל 20%, אבל אין מעקב מדויק. הם לא באמת יודעים כמה אתה תורם ביחס לעובדים האחרים. קשה מאד לבדוק כמה כל אחד תורם, במיוחד בצוותים גדולים. אז המשכורות מן הסתם מבוססות על הרבה ניחוש והערכות.

אני: אז לאן נעלם כל הערך שאני מביא?

חבר: זה מתחלק בכל מני דרכים – כהכנסה למשקיעים או בעלי המניות, לרווחי החברה, מיסים, משכורות למנהלים, ולפינוקים שונים כמו פיקניק חברה ועוד. אבל את זה מחליטים המנהלים הבכירים כך שזה לא ממש בשליטתך.

אני: האם לפחות אני אקבל חלק מרווחי החברה?

חבר: בדרך כלל לא, למרות שחלק מהחברות מציעות אופציות ותוכניות חלוקת רווחים, אבל גם אז הם לא יחלקו את כל הרווחים… בדרך כלל פחות מרבע. לפעמים תקבל חלק קטן מהרווחים בעקיפין, למשל כבונוס.

אני: המממ… אני צריך לעבוד כל יום?

חבר: בדרך כלל רק בימי חול, ראשון עד חמישי, אבל זה תלוי בעבודה. כנראה שתקבל גם חופשה של כמה שבועות בשנה.

אני: רק כמה שבועות? ואם אני רוצה לטייל במשך חודש או חודשים?

חבר: בדרך כלל אתה לא יכול. אולי אם תצבור מספיק ימי חופשה במשך כמה שנים, אבל לא מומלץ להיעדר מהעבודה לזמן כל כך ארוך.

אני: למה צריך לצבור ימי חופשה? הזמן לא עומד מלכת. אם אני יכול לממן חופשה, למה אני לא יכול פשוט לצאת לחופש?

חבר: כי החברה צריכה שתעבוד.

אני: ומה אם אני מותש, לא פרודקטיבי ולא בא לי לעבוד?

חבר: יש קפה בחינם.

אני: קפה טוב או רגיל כזה?

חבר: תלוי בעבודה, אבל תמיד יש בית קפה ליד אם הקפה במשרד לא משהו.

אני: אפשר לקחת את המחשב הנייד ולעבוד בבית קפה?

חבר: תלוי בעבודה, אבל בדרך כלל לא.

אני: אפשר לצאת ליותר חופשות אם אני יעבוד עם המחשב הנייד תוך כדי?

חבר: בדרך כלל לא.

אני: למה לא?

חבר: הם בטח יחשבו שלא תעבוד מספיק אם תהייה מחוץ למשרד יותר מדי.

אני: אז הם צריכים להסתכל עלי עובד?

חבר: בעיקרון כן. אבל יש גם עבודות בהן עובדים בצוות, אז הם רוצים שכולם יהיו באותו מקום.

אני: גם אני עובד עם אחרים מדי פעם. אנחנו עושים שיחות וידאו באינטרנט או שיחות ועידה בטלפון.

חבר: כן. אני שומע על יותר ויותר אנשים שעובדים ככה, אבל רוב המעסיקים עדיין רוצים שתבוא למשרד כל יום.

אני: ואיפה אני יעבוד?

חבר: זה מאוד תלוי בסוג העבודה. ברוב העבודות המשרדיות אתה תעבוד בחדרון.

אני: מה זה חדרון?

חבר: זה חלק מחדר יותר גדול שמתוחם בקירות נמוכים כאלה. יהיה לך מספיק מקום שולחן וכיסא. בדרך כלל יהיו לך 6-8 מ”ר לעצמך.

אני: המשרד הביתי שלי בגודל 70 מ”ר, עם מקלחת ושירותים פרטים. אבל אני יכול לעבוד מכל מקום שאני רוצה, אני לא מוגבל למשרד בלבד.

חבר: כן, רוב הסיכוים שלא תקבל חדר כל כך גדול, כמו רוב העובדים. רק אם תהייה מנהל או תעבוד בתקפיד בכיר אחר שבא עם חדר משרד משלך. רוב העובדים לא מקבלים חדר, אבל אפשר לבקש. זה תלוי בעבודה.

אני: אני יכול לבחור את תיאור התפקיד שלי?

חבר: בדרך כלל לא, אבל לפעמים כן. זה תלוי בחברה.

אני: ומה לגבי המשכורת?

חבר: אתה כנראה תרוויח הרבה פחות ממה שאתה מרוויח עכשיו על אותה עבודה. רק כדי שיהיה לך מושג, המשכורת הממוצעת של בלוגר היא בין 8,000 ל 12,000 ש”ח בחודש.

אני: ואו, זה הרבה פחות ממה שאני מרוויח עכשיו בצורה פסיבית, אפילו כשאני בחופש. איך אפשר לחיות ממשכורת כל כך נמוכה?

חבר: אנשים אחרים מסתדרים עם זה. יכול להיות שתצטרך לקצץ קצת בהוצאות, במיוחד אם תצטרך כסף לתחבורה (דלק, תחזוקה של הרכב), בגדים מקצועיים לעבודה אם צריך, והוצאות שונות אחרות שיש לשכירים. אבל יכול להיות שתקבל חולצה של החברה, או ספל קפה, או אולי אפילו משטח לעכבר אם יהיה לך מזל, אז זה מתאזן באיזשהו מקום.

אני: אאוצ’. אבל אולי אצליח למצוא עבודה בה אני מרוויח כמו היום, רק כשכיר במקום מהכנסות פסיביות?

חבר: זה מאוד לא סביר, אבל אם תצליח למצוא עבודה שמכניסה משכורת גבוהה כשכיר תצטרך לשלם הרבה יותר מיסים כי כל המשכורת נחשבת כהכנסה ולא תוכל לרשום חלק מההוצאות על העסק שלך כדי להוריד מיסים.

אני: כמה מיסים צריך לשלם? באיזה סכומים מדובר?

חבר: כל תוספות המיסים שתשלם כנראה יהיו מספיק כדי שתוכל לקנות רכב חדש כל שנה.

אני: זה לא נשמע כל כך טוב. נראה שיהיה הרבה יותר קשה להתקדם בחיים אם כל כך הרבה כסף הולך על מיסים.

חבר: נכון, אבל הממשלה מבינה את זה, אז הם גורמים לזה להראות פחות נורא על ידי זה שהם מסתירים את חלק מהמיסים כך שזה לא יראה שהמשכורת שלך נפגעת כל כך. אתה מראש לא מקבל את החלק הזה של המשכורת. חלק מהמיסים שאתה משלם יורדים ישירות מהמעסיק, כמו ביטוח לאומי ובריאות. אז למרות שתלוש המשכורת שלך מראה סכום כלשהו, העלות שכר שלך היא למעשה הרבה יותר גבוהה. ואתה יכול להיות בטוח שהמעסיק שלך רוצה לקבל תמורה על ההוצאות הנוספות האלה כך שתצטרך להראות שאתה תורם.

אני: אני מודע לכך שחוקי המס מקשים על שכירים שמשלמים את המיסים הכי גבוהים יחסית לגובה ההכנסה שלהם. אז למה שמישהו ירצה לקבל משכורת כשכיר?

חבר: רוב האנשים לא מכירים משהו אחר. חוץ מזה, הם לא היו יודעים מה לעשות עם כל הכסף הזה בכל מקרה. משכורת נמוכה שומרת שהם לא יסתבכו ומבטיחה שהם ימשיכו להגיע לעבוד. צריך לדאוג שהכלכלה תמשיך לזוז.

אני: בסדר.

חבר: יש גם כל מני הטבות בעבודה.

אני: כמו מה?

חבר: אתה מקבל ביטוח רפואי.

אני: יש לי כבר ביטוח רפואי אבל אני בקושי משתמש בו כי אני מעדיף פשוט להישאר בריא.

חבר: אבל אם הייתה לך עבודה היית יכול להרשות לעצמך להיות פחות בריא, ולא היית צריך לשלם על זה.

אני: המממ…

חבר: וגם הקפה חינם.

אני: כן, אמרת את זה כבר.

חבר: הזכרתי שאתה יכול לשתות כמה קפה שאתה רוצה?

אני: אוקיי. אז איזה מטלות יהיו לי בעבודה כשכיר?

חבר: זה דיי תלוי בתפקיד, אבל בגדול זה בדרך כלל משימות שתומכות ועוזרות לקדם את מטרות החברה.

אני: מי מחליט מהן מטרות החברה?

חבר: בחברה המנוהלת טוב בדרך כלל ההנהלה מחליטה על סמך הנחיות מועצת המנהלים, משקיעים, ולפעמים אפילו על סמך התייעצות עם העובדים.

אני: איפה אני יכול לראות את המטרות האלה?

חבר: ברוב המקרים לא תוכל, אבל לפעמים ישתפו אותך בחלק מהמטרות, כמו משפט שיופיע ב”חזון החברה”, רשימת יעדים, או אולי אפילו תזכורת כתובה. אבל אתה לא באמת תדע מה המטרות האמיתיות של החברה. זה בדרך כלל מידע מסווג שזמין רק מלי שצריך לדעת, ורוב השכירים לא צריכים לדעת.

אני: הבנתי. אז איך אני אדע על איזה מהמטרות אני צריך לעבוד?

חבר: בדרך כלל המנהל שלך יגדיר את זה, אז פשוט תעשה מה שהוא אומר.

אני: אני חייב שיהיה לי מנהל?

חבר: ברור, כולם חייבים. אפילו המנכ”ל צריך לדווח למועצת המנהלים ומחזיקי המניות.

אני: טוב, אז מה אם המנהל שלי לא יעשה עבודה טובה בלהגיד לי מה לעשות ועל מה לעבוד?

חבר: זה קורה לפעמים, אבל מסתדרים. פשוט תראה עסוק כשמסתכלים עליך ויהיה בסדר. לא שמים הרבה דגש על אחריות אישית, אז כל עוד לא תבלוט כמישהו שלא עושה כלום, אתה כנראה בטוח.

אני: מה אם יש חוסר הסכמה ביני ובין המנהל לגבי איך להשיג את המטרות והיעדים שהוגדרו?

חבר: פה אתה כבר נכנס לפוליטיקות של החברה, שיכולות להיות לא נעימות. חלק מהאנשים עושים מה שהמנהל אומר בכל מקרה, גם כשהם יודעים שזה לא יצליח. אחרים מנסים להציע דרכים אחרות או להתווכח. לפעמים זה פועל, אבל לפעמים הם יכולים למצוא את עצמם מחוץ לפרויקט או אפילו מפוטרים אם המנהל שלהם לא אוהב את הרעיון שחולקים על דעתו. ברוב המקרים מוצאים את העמק השווה איפשהו באמצע.

אני: וההתפשרויות האלה בדרך כלל הגיוניות?

חבר: בדרך כלל לא.

אני: ואם אני יעשה עבודה טובה ויעזור לחברה להשיג את המטרות והיעדים, אקבל תגמול נוסף?

חבר: כן, לפעמים. יכול להיות שתקבל העלאה במשכורת, בונוס, או קידום. או שתקבל תגמול לא חומרי כמו מילה טובה, הערכה, וכו’. אבל לפעמים לא תקבל כלום מעבר למשכורת הבסיסית.

אני: איך מקבלים קידום? מה זה אומר?

חבר: אתה מקבל הגדרת תפקיד חדשה ומקבל יותר אחריות, ובדרך כלל המשכורת גדולה יותר. לפעמים גם צריך להישאר שעות ארוכות יותר במשרד כדי להספיק הכל.

אני: ואם יש לי רעיון גאוני שאינו חלק מהמשימות שלי?

חבר: המממ… כן… אל תעשה את זה.

אני: למה לא?

חבר: כי אחרים לא יקבלו את זה בצורה יפה. העובדים האחרים לא יאהבו את הרעיון שאתה מושך תשומת לב, והם יהפכו את החיים החברתיים שלך בעבודה לסיוט עד שתירגע.

אני: אז אם אני אנסה לעבוד קשה יותר, להיות חכם יותר, ולהתקדם מהר יותר, העובדים האחרים ינסו להכשיל אותי?

חבר: כנראה שכן. יכול להיות שגם המנהל שלך לא יאהב את זה יותר מדי.

אני: המנהל שלי לא יאהב את זה? למה לא? האם הוא לא אמור לעודד כישרון ויצירתיות?

חבר: אולי, אבל הוא גם רוצה להראות טוב בעצמו. זה לא טוב בשבילו שהעובדים שלו באים עם רעיונות טובים יותר ממנו.

אני: זה לא נשמע כמו סביבה שהייתי יכול לעשות בה את העבודה על הצד הטוב ביותר.

חבר: כן, אבל זה בסדר. למרבה המזל, הם לא צריכים את “הכי טוב” שלך. אתה רק צריך להסתדר ולעשות מה שמבקשים. זה הרבה יותר קל ככה.

אני: אבל אם אני יודע שאני לא עושה את המיטב שלי, זה לא יגרום לי להרגיש יותר גרוע עם עצמי? זה לא ינמיך את ההערכה העצמית שלי?

חבר: בטח, אבל אתה תתרגל. כולם מתרגלים.

אני: איך זה לעבוד בקבוצה שאף אחד לא עושה את המיטב, וכל אחד מעריך את עצמו ואת שאר העובדים פחות בגלל זה?

חבר: דיי משעמם האמת. אבל שוב, מתרגלים. הקפה עוזר לזה לעבור בקלות.

אני: טוב. מה לגבי יחסי מין?

חבר: על מה אתה מדבר?

אני: אם בצוות יש איתי מישהי ושנינו רוצים להיות יחד, לאן הולכים? יש חדרים מיוחדים בשביל זה?

חבר: אההה, לא, לא, לא. לא יראו את זה בצורה יפה. יכולים לפטר את שניכם בגלל דבר כזה.

אני: לפטר? למה? אפילו אם זה זריז ושנינו עומדים בלוחות הזמנים וסיימנו את כל המשימות?

חבר: כן, אל תעשה את זה. יכולים להגיש תביעה נגד החברה.

אני: מי יגיש נגדם תביעה?

חבר: כנראה האישה שהיית איתה.

אני: אז אם אני והיא נהייה יחד בהסכמה מלא, היא תתבע את החברה אחר כך? על מה?

חבר: לדעתי הטרדה מינית. אנשים יכולים לזכות ככה בהמון כסף.

אני: אז מה אנשים עושים כשהם חרמנים במשרד? שכירים עדין נהיים חרמנים מדי פעם במשרד, לא?

חבר: בטח… הם חרמנים כל הזמן. אבל הם מדחיקים את זה ומעמידים פנים שהם לא חרמנים. והם מטפלים בעצמם אחר כן, בדרך כלל תוך כדי צפיה בסרטים באינטרנט.

אני: אנשים מסתכלים על סרטים כאלה בזמן העבודה?

חבר: לא, מה פתאום. גם את זה לא יראו בצורה יפה. יכולים לפטר אותם בגלל דברים כאלה.

אני: אז למעשה אנשים כן חרמנים בזמן העבודה אבל הם מעמידים פנים להיות א-מיניים עד שהם יכולים לדאוג לעצמם מאוחר יותר… למשל כשהם מגיעים הביתה.

חבר: כן. פחות או יותר.

אני: נראה לי הרבה יותר קל לעשות חפוז, אולי להתחבק קצת אחרי, ואז לחזור לעבודה רעננים ושמחים.

חבר: אני דיי בטוח שזה לא חוקי לעשות דברים כאלה בסביבה משרדית.

אני: אוקיי, אבל הרגשות החיובים שבאים אחרי זה הופכים את העבודה בצוות קלה יותר. לנסות להדחיק את הדחף המיני כל יום נשמע מאד מסיח דעת.

חבר: ברור שזה מסיח את הדעת, אבל תזכור שלא מצפים ממך להיות מאוד פרודקטיבי, אז זה מסתדר טוב. ושוב, הקפה החינמי עוזר גם עם זה.

אני: אוקיי, אני רוצה להבין. אתה מציע שאני אפסיק את מקורות ההכנסה הפסיבית שלי, ילך לעבוד בשביל מישהו אחר, שיהיה לי בוס ואני יעשה מה שהוא אומר אפילו אם ההחלטות שלו לא הגיוניות, שאני יעשה עבודה בינונית במקום את הכי טוב שלי, שאני אהיה עם אנשים שגם עושים עבודה בינונית, שאני יעבוד שעות ארוכות יותר בשביל משכורת קטנה יותר, יקח פחות חופשות וגם אז הן יהיו קצרות ואצטרך לבקש רשות לצאת לחופש, שאשלם הרבה יותר מיסים, ובנוסף לכל… אין סקס?

חבר: פחות או יותר, כן. אבל אתה שוכח את עניין הביטחון והיציבות.

אני: מה בטוח ויציב בזה?

חבר: אתה תקבל משכורת קבועה כל חודש.

אני: מה זאת אומרת קבועה כל חודש? זה לא נגמר, הם לא יפסיקו לשלם לי?

חבר: ברור שזה יכול להיפסק. יכולים לפטר אותך.

אני: אני יכול למנוע את זה שיפטרו אותי?

חבר: לא בהכרח. זה יכול לקרות בגלל נסיבות שונות שאינן בשליטתך. או שתעשה איזה טעות. או שאחד המנהלים לא יאהב אותך.

אני: אז מה בדיוק בטוח ויציב בזה?

חבר: טוב, אז בדרך כלל זה בטוח ויציב.

אני: ואם יפטרו אותי, כמה הכנסות אני אמשיך לקבל לאחר מכן?

חבר: בדרך כלל כלום. בחלק מהמשרות יש חבילות פיצויים אבל גם אז זה רק לתקופות קצרות. ברוב המקרים, כשהעבודה שלך מסתיימת אתה מפסיק לקבל משכורת.

אני: אבל עכשיו אני מקבל משכורת בלי קשר אם אני עובד או לא. ואי אפשר לפטר אותי.

חבר: כן, זה מוזר.

אני: מרגיש לי רגיל למדי.

חבר: אני יודע שאתה דיי מקובע בדרכים שלך, אבל משרות הן מאד פופולריות בקרב רוב האנשים.

אני: מה לגבי מציאת עבודה? האם כל אחד מקבל משרה באופן אוטומטי?

חבר: אהה, לא. אנשים צריכים לחפש עבודה ולנסות להתקבל.

אני: איך הם מוצאים עבודה? האם הם מחליטים מה הם אוהבים לעשות ואז מחפשים משרה שתאפשר להם לעשות את זה?

חבר: בדרך כלל זה לא כל כך פשוט. ברוב המקרים הם צריכים לחפש איזה משרות זמינות, וברוב המקרים זה לא תואם במדויק למה שהם באמת רוצים לעשות.

אני: וכשהם מוצאים את המשרה ובוחרים בה, הם מתקבלים אוטומטית?

חבר: לא. שוב, זה לא כל כך פשוט. זה שוק תחרותי. הם צריכים להגיש מועמדות, אבל רוב הסיכויים שלא יבחרו בהם. ברוב המקרים הם צריכים להגיש מועמדות לכמה משרות לפני שיציעו להם משרה, וזה לא בהכרח תהייה המשרה שהם הכי רצו. חוץ מזה שיש המון אנשים שרוצים לעבוד אך לא מצליחים להתקבל בכלל.

אני: זה נשמע מאד מתיש ובטח גוזל המון זמן. מה הם עושים כשהם לא מצליחים למצוא עבודה?

חבר: אנשים שאין להם מקור הכנסה בדרך כלל חיים על חשבון מישהו אחר… הממשלה, שותף לחיים, משפחה או חברים.

אני: ומה אם הם עדיין לא מצליחים למצוא עבודה וכבר אין להם ממי לקחת?

חבר: אז אולי הם יהפכו להיות חסרי-בית.

אני: זה לא נשמע כל כך בטוח ויציב…

חבר: רוב האנשים לא מגיעים להיות חסרי בית. אז בסך הכל זה פועל כמו שצריך. ולהיות חסר בית זה לא כל כך נורא כמו שזה נשמע, אנשים מסתדרים.

אני: רוב האנשים אוהבים את העבודות שלהם?

חבר: לא. לדעתי לפחות 80% לא אוהבים את העבודות שלהם.

אני: אז למה הם ממשיכים ללכת לעבודה?

חבר: הם צריכים כסף. ואיזה עוד אפשרויות יש להם?

אני: הם יכולים להרוויח כסף בלי משרה.

חבר: כן, אולי, אבל מי כבר עושה את זה?

אני: אני.

חבר: כן, אבל אתה מוזר.

אני: אני מעריך את זה ששיתפת אותי בכל המידע הזה, אבל בעולם שמחשיב את עניין המשרה הזה כמשהו נורמלי, אני חושב שאמשיך עם הגישה שלי, אפילו אם אתה חושב שהיא מוזרה. אני נהנה מהעבודה שלי, אני מקבל הכנסות בלי קשר אם אני עובד או לא, אני יכול לטייל מתי שבא לי, אין לי בוס, אי אפשר לפטר אותי, ברוב המקרים אני לא מרגיש שאני משלם יותר מדי מיסים, אני יכול להוציא את המיטב שבי בלי לחץ להיות בינוני, ואם אני עובד עם מישהי ואנחנו נהיים חרמנים אנחנו יכולים להשתולל ולחזור לעבוד עם חיוך… ואף אחד לא נתבע בבית משפט.

חבר: בטח, זה נשמע מצוין, אבל רוב האנשים לא יכולים לעשות את זה.

אני: למה לא?

חבר: לא נראה לי שרוב האנשים מספיק חכמים.

אני: יש הרבה אנשים שהם לא הכי מבריקים ועדיין מרוויחים הכנסות פסיביות. אתה תהיה מופתע לגלות כמה רוחב פס מחשבתי מתפנה כשלא צריך להתעסק עם בוסים ופוליטיקות של חברה… וכשאתה לא מעכב את עצמך בניסיונות לעשות עבודה בינונית במקום לעשות את המיטב שבך… וכשאתה לא צריך להיות מוטרד ולחוץ שיפטרו אותך.

חבר: נכון. אבל האנשים האלה גם מוזרים.

אני: אולי.

חבר: חוץ מזה, הכנסה פסיבית מסובכת מדי לרוב האנשים.

אני: אם אנשים יכולים להתמודד עם כל הקשיים שבמשרות, אני חושב שהכנסה פסיבית תהייה קלי קלות עבורם. לא צריך לחפש משרה, לא צריך קורות חיים, לא צריך להגיש מועמדות, אין בוס, אין פוליטיקות של חברה, לא צריך לצבור ימי חופש, אין סיכון של פיטורים, לא צריך לנסוע לעבודה, והמיסים יותר נמוכים. כן, יש עקומת למידה בהתחלה, אבל אם אנשים יכולים לעבוד בשביל מישהו אחר, אני חושב שהם יוכלו בקלות ליצור מקורות הכנסה פסיבית. ואחרי שהם יעשו את זה פעם או פעמיים זה הופך להיות טריוויאלי.

חבר: אני סקפטי, אז אני מציע שתקדיש לזה מחשבה נוספת. שוב, משרות הן מאד פופולריות. אני חושב שכדאי לך לנסות.

אני: את חושב שאני יאהב את זה?

חבר: לא, אבל אתה תתרגל לזה. תאמין לי. יהיה בסדר. שוב, זה מאד פופולרי.

אני: אולי בשביל הקפה חינם.

No Comments
יזמות

מהי הכנסה פסיבית

הכנסה פסיבית

את סדרת הכתבות על הכנסה פסיבית אני רוצה להתחיל בהסבר מהי לדעתי הכנסה פסיבית.

אני מעדיף להגדיר את המונח “הכנסה פסיבית” ככסף שאתם יכולים להרוויח אפילו כשאתם לא עובדים בצורה אקטיבית.

מנגד, הכנסה אקטיבית (הכנסה רגילה) מייצרת הכנסה שתפסיק להיכנס כשתפסיקו לעבוד. אם אתם עובדים כשכירים ומקבלים משכורת, רוב הסיכויים שאם יפטרו אתכם או שתפסיקו לעבוד, גם תפסיקו לקבל משכורת ותשלומים נוספים. יכול להיות שתקבלו חבילת פיצויים קטנה, אבל לא ימשיכו לשלם לכם אם לא תגיעו לעבודה.

בדומה, אם תעבדו כקבלנים או כפרילנסרים עבור לקוחות שמשלמים לכם, אם לא תעשו את העבודה שסוכמה יפסיקו לשלם לכם. זאת גם צורה של הכנסה אקטיבית. למרות שלפעמים יש יותר גמישות כשעובדים כקבלנים או פרילנסרים, עדיין תצטרכו לעשות את העבודה כדי לקבל תשלום.

עם הכנסה פסיבית, תמשיכו לקבל תשלומים בין אם תעשו עבודה משמעותית או לא. יכול להיות שתצטרכו לעבוד קשה כדי להתחיל, אבל מתישהו תגיעו לנקודה שמתחיל להיכנס כסף. בנקודה זו תוכלו להפסיק לעבוד על ערוץ ההכנסה הפסיבית הזה אם תרצו, וההכנסה תמשיך להגיע בלי קשר לעבודה שתעשו או לא.

הכנסה פסיבית לא מייצרת הכנסה גדולה חד פעמית כמו בירושה, מכירה של בית או מכירת מניות. הכנסה פסיבית היא ערוץ הכנסה שממשיך לאורך זמן.

הכנסה פסיבית היא לא הכנסה תמידית. בחלק מהמקרים הכנסה פסיבית יכולה להמשך כמה שנים. במקרים אחרים הכנסה פסיבית יכולה להמשך עשורים או אפילו מאות שנים לאורך דורות רבים. אבל כל צורות ההכנסה הפסיבית נגמרות בסופו של דבר, מסיבות כאלה או אחרות.

הכנסה פסיבית היא לא מקור הכנסה בטוח ב 100%. הלן קלר כתבה “ביטחון הוא ברובו אמונה תפלה”. חלק מערוצי ההכנסה יותר בטוחים מאחרים, אבל תמיד יש סיכון כלשהו. בכל מקור הכנסה יש הסתברות גדולה מאפס שמשהו יכול להרוס אותו. בגלל זה כדאי ליצור כמה מקורות הכנסה ובכך להקטין את הסיכון שכולם יכשלו או יפסיקו במקביל.

הכנסה פסיבית היא לא באמת 100% פסיבית מבלי צורך בתחזוקה. כמו כל ערוץ הכנסה, לפעמים צריך לתחזק אותו כדי שההכנסה תמשיך להגיע. הרבה פעמים זה די פשוט ומצריך רק לבדוק את הדואר ולהפקיד את הצ’קים. לפעמים זה אפילו יותר פסיבי אם הכסף נכנס ישירות לחשבון הבנק בכל חודש. אבל גם אז עדיין צריך לדווח על ההכנסות למס הכנסה ולשלם מיסים.

הכנסה פסיבית היא למעשה ספקטרום של אפשרויות. חלק מערוצי הכנסה הם ממש פסיבים, וגם אם לא מתחזקים אותם במשך שנים ההכנסה ממשיכה להגיע. למשל אם תכתבו ספר ותפרסמו אותו תקבלו תגמולים. ברגע שהספר פורסם, ההוצאה לאור תמשיך למכור את הספר ואנשים ימשיכו לקנות אותו. אפילו אם תצאו לחופש ארוך ותתנתקו קצת, הספר ימשיך להימכר בחנויות ספרים. כל מה שתצטרכו לעשות זה להפקיד את התגמולים, בלי להתעסק עם הזמנות, לקוחות, שיווק ומכירות.

יש ערוצי הכנסה אחרים שהם חצי פסיבים, בהם תצטרכו לעבוד קצת ולתחזק אותם אפילו אם אתם לא עובדים כשכירים. למשל, אם אתם בעלים של בית ומשכירים אותו, כנראה שתרוויחו הכנסה פסיבית בצורת תשלומי שכירות. אבל יכול להיות שתצטרכו גם להשקיע זמן, אנרגיה, וכסף כדי לתחזק את הנכס, למצוא דיירים חדשים, לשלם משכנתא, ביטוחים, ומיסים. אתם יכולים להאציל סמכויות ולתת לאחרים לעשות את העבודה, אבל אז יהיה לכם שותף עסקי או עובד שצריך לנהל אותו.

הכנסה פסיבית אינה בהכרח פסיבית עבור כל אחד. יש שכירים שעושים חלק מהעבודה שמאפשרת להם לקבל הכנסה פסיבית. ואתם יכולים גם להשתמש בטכנולוגיה שתעשה הרבה מהעבודה עבורכם. רמת ההכנסה הפסיבית תלויה בנקודת המבט. הכנסה פסיבית של אדם אחד יכולה להיות הכנסה אקטיבית של אדם אחר.

חשוב להבדיל בין הכנסה פסיבית לבין מה שאני קורא הכנסה טפילית. הכנסה טפילית היא מה שאנשים מנסים להרוויח כשהם מתפתים לחשוב בצורה של “התעשרות מהירה” ובדרך כלל מנסים לקבל משהו עבור כלום. הרעיון הוא למצוא דרך לחלוב כסף מאנשים או מהכלכלה מבלי לספק שום ערך משמעותי. זה בהחלט אפשרי לייצר מקורות הכנסה כאלה כי השווקים מלאים בחוסר יעילות, אבל זאת לא דרך שאני ממליץ עליה. אני לא מכליל הכנסה טפילית כחלק מהכנסה פסיבית, אבל יש צורות של הכנסה פסיבית שמספקות יותר ערך מאשר אחרות.

בסדרת הכתבות על הכנסה פסיבית אני מתכוון לעזור לכם ליצור מקורות הכנסה פסיבית בדרך שתספק ערך מוסף לאחרים. הדרך הזאת טובה לטווח הארוך וטובה עבור כל הצדדים. למרבה המזל יש הרבה דרכים לייצר ערך משמעותי.

יחד עם זאת, סדרת הכתבות הזאת אינה מיועדת לעצלנים הזוים שמבלים שש שעות ביום במשחקי “ציפורים משוגעות”. והכתבות גם לא מיועדות עבור הנואשים ש”חייבים להרוויח אלף שקל לפני יום שישי כדי לשלם שכירות”. צריך לעבוד כדי ליצר מקורות הכנסה פסיבים. אתם יכולים לעשות מדיטציה, להפעיל את “חוק המשיכה”, ולהתפלל לאלוהים כמה שתרצו, אבל תתכוננו לעשות עבודה אמיתית אם אתם רוצים לחיות מהכנסה פסיבית. יצירת מקורות הכנסה פסיבית היא פעילות המחייבת עבודה. אתם חייבים קודם כל לעבוד ורק אחר כך תוכלו ליהנות מהתוצאות.

נ.ב. – אם החלטתם להתפלל כדי להצליח, עדיף שתתפללו לפלוטו – אל העושר. רק אל תגידו לאלוהים.

No Comments
יזמות

מיתוסים על עבודה כעצמאים

עבודה כעצמאים

הכתבה הקודמת שכתבתי, עשר סיבות מדוע לא כדאי לכם למצוא עבודה, היתה מאד פופולרית אז חשבתי שיהיה נחמד לכתוב משהו גם על המציאות היום-יומית של עבודה כעצמים. מכיוון שיש המון מיתוסים על עבודה כעצמאים (בייחוד בקרב מי ששכיר כבר הרבה זמן), נראה לי שהתחלה טובה תהייה להפריך כמה מהמיתוסים האלה.

הקמתי את העסק הראשון שלי בזמן שלמדתי לתואר הראשון (בשנת 2002) ומאז עבדתי כעצמאי או כבעלים של חברות. הפעמים היחידות בהם עבדתי כשכיר היו לפני הלימודים בסטארטאפ כעורך תוכן ובודק תוכנה, ובזמן הלימודים בחברת אינטרנט כמעצב ומפתח מולטימדיה, מנהל לקוחות ובמגוון תפקידים אחרים.

עשר מיתוסים על עבודה כעצמאים

עצמאים צריכים לעבוד הרבה שעות

הרבה עצמאים עובדים שעות ארוכות יותר מאשר שכירים. חלקם כל כך נהנים מהעבודה שהם רוצים לעבוד הרבה שעות. חלקם מקימים את העסקים שלהם כך שהנוכחות הפיזית שלהם הכרחית כדי לייצר הכנסה. בכל מקרה, הם עושים זאת מבחירה מכיוון שהם היחידים שמחליטים איך להקים ולנהל את העסק.

הרבה עצמאים מקימים עסקים בצורה כזאת שהם מקבלים תשלום רק כשהם עובדים, למשל עורכי דין שפותחים משרד ומחייבים את הלקוחות לפי שעה. כשעורכי הדין בבית, המשרד לא מייצר הכנסה.

אבל אין חוק שעצמאים חייבים להקים עסק שמייצר הכנסה רק בזמן שהם עובדים. אם תקימו עסק כזה, אתם למעשה רק מייצרים לעצמכם מקום עבודה. אני מעדיף לחשוב על עבודה כעצמאי במונחים של בניית מערכות שמייצרות כסף. בונים מערכות שמייצרות הכנסה עבורכם, מערכות שאתם הבעלים שלהן ואתם גם שולטים בהן. זה כמו שתהיו הבעלים של תרנגולת מזהב, שעושה את העבודה ומטילה ביצי זהב.

אז בגדול, לעבוד הרבה שעות זה סימפטום של העסק אותו אתם יוצרים וגם בחירה או העדפה אישית שלכם. אם לא בא לכם לעבוד הרבה שעות, אתם בהחלט לא חייבים.

הסיבה היחידה להקים עסק היא כדי למכור אותו

זאת אחת ההצהרות החביבות על מיכאל גרבר שכתב את The E-Myth Revisited וספרי מיתוסים נוספים. בהחלט אפשרי להקים עסק במטרה למכור או להנפיק בבורסה, אבל אפשרי גם להקים עסק כדי לשמור אותו. וזה אפילו בסדר גמור להקים עסק לתקופה ולאחר מכן פשוט לסגור אותו.

כעצמאים, יש לכם את האופציה להקים כל עסק שתרצו. אתם הבוסים. אם תרצו להקים עסק כדי למכור אותו, צאו לדרך. ואם אתם רק רוצים מקור הכנסה שלא יצריך ממכם ללכת לעבודה, זה בסדר גמור. אין חוק שמחייב אתכם לבחור בדרך כזאת או אחרת.

הרבה אנשים הם יזמים סדרתיים. הם מקימים עסק לתקופה כלשהי ואז מוכרים או סוגרים אותו, ולאחר מכן מתחילים עסק אחר וחוזרים על התהליך.

אתם יכולים גם להריץ כמה עסקים במקביל. יכול להיות שזה נשמע מסובך, אבל אחרי שהרצתם עסק במשך כמה שנים, לא כל כך קשה לשחזר את התהליך ולהקים עסק נוסף במקביל. הגיוון הזה יכול להיות מאוד נחמד אם לא תעמיסו על עצמכם יותר מדי.

עבודה כעצמאים מסוכנת יותר מאשר עבודה כשכירים

ביטחון הוא תוצאה של שליטה, ועבודה כעצמאים מעניקה לכם הרבה יותר שליטה על ההכנסה שלכם מאשר עבודה רגילה כשכירים. כשאתם עצמאים אף אחד לא יכול לפטר אתכם. מה לדעתם יותר בטוח – להיות הבעלים של ערוץ ההכנסה משלכם, או להשכיר את ערוץ ההכנסה שלכם? כמובן שבעלות.

כשאתם שכירים, יהיה לכם מאד קשה להשיג כסף נוסף במהרה. אבל כעצמאים ששולטים בכל הנכסים של העסק, יש לכם את היכולת לנווט מחדש את המשאבים כדי להגדיל את ההכנסה שלכם קצת. זה הבדל עצום להיות בעלי שליטה.

שכירים לוקחים את הסיכון הכי גדול מכולם. אתם תלמדו כמה זה מסוכן כשתשמעו באופן בלתי צפוי את המילים “אנחנו נאלצים לפטר אותך”, בזמן שהחברה מייצרת הכנסות ורווחי שיא.

עצמאים שמים את כל הביצים בסל אחד

תשאלו את עצמכם: כמה אנשים צריך כדי להפסיק את מקור ההכנסה שלכם? עבור שכירים התשובה היא בדרך כלל אחד. אם הבוס שלכם מפטר אתכם, ההכנסה שלכם תפסק באופן מיידי. ובכלל לא רלוונטי אם הפיטורים מוצדקים או לא – אתם תסבלו מהפסקה מוחלטת של ההכנסה בלי קשר לסיבה. זה בדיוק לשים את כל הביצים בסל אחד.

לעומת זאת, כעצמאים אתם יכולים לגוון את מקורות ההכנסה שלכם ביתר קלות ובכך להקטין את הסיכון שלכם. יש לכם את השליטה הדרושה כדי לגרום לזה לקרות. הרבה יותר בטוח לייצר מקורות הכנסה מעשרות, מאות, או אפילו אלפי לקוחות מאשר לקבל רק תלוש משכורת בודד.

בסך הכל יש לי כמה מקורות הכנסה שונים, כולל עמלות מכירה משותפים, רווחים מפרסומות, תגמולים על עבודות יצירה שונות, רווחים מהשקעות שונות, הרצאות, ייעוץ, ועוד. גם אם מקור ההכנסה הגדול ביותר יפסק, עדיין אהיה בסדר.

מאד מלחיץ להיות עצמאי

בין אם אתם שכירים או עצמאים, הדבר המלחיץ הוא שאין לכם את היכולת לסגור קצוות. אבל בהינתן אותו סגנון חיים ואותה רמת הכנסה, אני חושב שלהיות עצמאי זה פחות מלחיץ מאשר להיות שכיר מכיוון שיש לכם יותר שליטה כעצמאים. זה מלחיץ כשאין לכם שליטה על הזמן והחיים שלכם. אבל כשיש לכם את החופש להגיד לא, אתם יכולים לשלוט על הלחצים שלכם ביתר קלות.

עבודה כעצמאים יכולה להיות נטולת לחצים אם ככה תחליטו. אתם יכולים להפוך את המשרד שלכם למקום מרגיע. אתם יכולים לקבוע את שעות העבודה שלכם. וברגע שאתם מתחילים להרגיש לחץ אתם יכולים לקחת פסק זמן ולהירגע. אף אחד לא יכול להכריח אתכם לעשות משהו שאתם לא רוצים לעשות.

הלקוח תמיד צודק

כשאתם עצמאים אתם יכולים לפטר לקוחות שמעיקים עליכם. יש לקוחות שפשוט לא שווה לעבוד איתם.

אם אתם עצמאים ומפנים את הזמן לפעילויות חברתיות כלשהן לא תהיו מבודדים ובודדים. אני נהנה לפגוש בעלי עסקים ועצמאים כי יש להם אנרגיות ותשוקה שאני כמעט ולא רואה אצל שכירים.

עבודה רגילה מספקת חיי חברה מובנים ברמה מסוימת, אבל אם תחשבו על זה תגלו שזה מאוד מוגבל. שכירים יכולים להיות מפוטרים אם הם יבלו יותר מדי זמן בפעילויות חברתיות בזמן העבודה. אבל עצמאים יכולים לבלות בכל זמן שמתאים להם במשך היום.

להיות עצמאים יכול להיות דבר מצויין בתחילת מערכות יחסים, במיוחד אם שני הצדדים עצמאים. אני נהנה מדי פעם לבלות חצי יום עם בת הזוג שלי, וזה אפילו מאפשר לקשר להתפתח מהר יותר. ברור שבזמן הזה שנמצאים יחד לא תמיד עובדים באותה תפוקה, אבל בתור עצמאי אני יכול להרשות לעצמי לשים את חיי החברה בעדיפות גבוהה יותר מאשר העבודה.

בודד להיות עצמאי

הרבה שכירים חושבים שיש להם חיי חברה עשירים כשהם מבלים כל היום בחברת החברים לעבודה. זה נהדר בהתחלה, אבל זה יכול להימאס אחרי כמה זמן. מנגד, אני חושב שהרבה יותר קל לעצמאים להרגיש את הצורך בפעילויות חברתיות מחוץ לעבודה. לכל הפחות, יכולה להיות להם מוטיבציה ותשוקה לעשות נטוורקינג וללמוד מעצמאים אחרים.

בעשור האחרון וירטואוז אונליין היתה בקשר עם מאות לקוחות וכמעט כולם היו בסדר גמור. אבל פעם בכמה זמן אנחנו נאלצים לסרב לעבוד עם לקוח ספציפי או להפסיק את תהליך העבודה ולסרב לקבל עבודות נוספות מאותו לקוח. נדיר שאנחנו נאלצים לעשות זאת, אבל זה קורה מפעם לפעם.

אני יכול להתמודד עם ביקורת, אבל כשלקוח מתנהג בגסות רוח, מעליב, או מאיים, זה כבר עובר את הגבול. חלק מהאנשים חושבים שאם הם יתנהגו בחוסר נימוס, כולם יסתובבו ויתכופפו בשבילם. אצלנו המוטו לשירות לקוחות הוא “אין נימוס, אין שירות”.

כשאתם עצמאים אין צורך לעשות עסקים עם אנשים שחושבים שיש להם זכות להתנהג אליכם כמו אל זבל. אתם לא תהנו לעבוד עם לקוחות כאלה, ולא תהנו מהפניות של לקוחות אחרים שהם יפנו אליכם. חוץ מזה, הרבה יותר כיף להפנות את האנשים ה”נחמדים” האלה למתחרים שלכם.

עצמאים צריכים לעשות הכל בעצמם

רוב העצמאים צריכים להיות אחראים שהעבודה תעשה בצורה טובה, אבל ברוב המקרים זה לא חכם שהם יעשו את כל העבודה בעצמם. זה יכול להיות יותר מדי עבודה. הרבה בעלי בלוגים מנהלים את הבלוג בפועל אבל לא מפרסמים כל כתבה בעצמם. יש להם צוות של כותבים שיוצרים תכנים, עורכים שבודקים כל כתבה לפני שהיא מתפרסמת, ומתכנתים שמקודדים את הכתבה באתר. בעלי הבלוגים תכננו ויצרו את המערכת אבל אנשים אחרים מתפעלים אותה עבורם.

ברוב המקרים אתם אפילו לא צריכים לתכנן את המערכת כי אפשר להשתמש במערכות קיימות. אני מייצר הכנסה מפרסומות באתר הזה, אבל רוב הפרסומות מגיעות מגוגל אדסנס. אני לא מוכר את המודעות בעצמי ולא מתעסק עם המפרסמים – גוגל מטפלת בזה. זה היה מטורף אם הייתי צריך למכור את המודעות בעצמי… הרבה יותר מדי עבודה לעשות לבד.

מסובך מדי להיות עצמאים

עבודה כעצמאים יכולה להראות מסובכת בגלל שיש הרבה דברים ללמוד בהתחלה, כמו הנהלת חשבונות, מיסים, משכורות ותשלומים, עניינים משפטים, ביטוחים, גיוס עובדים, שיווק, מכירות, תפעול שוטף, וכו’. אכן לוקח זמן ללמוד את הדברים הבסיסיים, אבל זה לא מסובך במיוחד. מספיק שתקראו ספר טוב בנושא בתור התחלה. אני ממליץ על הספר Small Time Operator.

אל תתבאסו מעקומת הלמידה הראשונית. אתם צריכים ללמוד את הדברים האלה רק פעם אחת… ורק בזמן הקמת העסק הראשון שלכם. אם תקימו עסק שני לאחר מכן הכל יזרום הרבה יותר מהר ובקלות.

ואם תתכוננו כמו שצריך, התחזוקה השוטפת של העסק לא צריכה להיות סיוט.

צריך הרבה כסף להקים עסק חדש

זה תלוי בסוג העסק. אתם יכולים למשל להקים עסק אינטרנטי בעלות מאד נמוכה כי דומיין ושרת פשוט לא עולים הרבה כסף, פחות מחמש מאות ש”ח עבור השנה הראשונה.

כשהקמתי את האתר הזה להתפתחות אישית החלטתי שאני יעשה את זה בדרך הכי זולה. השקעתי כמה מאות שקלים לרכישת הדומיין והשרת, והחלטתי שכל שאר ההוצאות ישולמו על ידי הרווחים שהאתר מייצר. בהתחלה האתר לא ייצר שום הכנסה אבל לאחר כמה חודשים הרווחים החלו להצטבר וכיסו את עלויות ההקמה והתפעול השוטף. היום האתר מייצר אלפי שקלים בשנה אבל לפי התוכנית אני רק בתחילת הדרך כך שזה בהחלט לא הסוף.

אני לא אומר שכל אידיוט יכול להקים עסק כעצמאי בעלות של מחיר כרטיס לקולנוע – בטח שמתם לב שהאתר נקרא “התפתחות אישית לאנשים חכמים”, נכון? הנקודה היא שאתם לא צריכים לבזבז את כל החסכונות שלכם בהקמת העסק הראשון שלכם. מה שאתם כן צריכים זאת דרך חכמה ליצור תועלת וערך מוסף עבור אנשים אחרים. הדבר הנחמד בעסק אינטרנטי הוא שאתם יכולים לייצר תועלת וערך מוסף (כמו למשל כתבה או מאמר) בהשקעה קבועה של זמן או משאבים אחרים, והטכנולוגיה תעביר את הערך הזה אין סוף פעמים לאחר מכן מבלי עלות נוספת של זמן או כסף. אתם משקיעים קצת זמן ביצירת הערך הראשוני אבל אתם מקבלים תשלום עבור הערך המתמשך שאתם מספקים. הטכנולוגיה עושה את רוב העבודה במחיר אפסי אבל אתם מקבלים תשלום עבור התוצאות (הרבה יותר מתשלום אפסי).

בניגוד לעצמאים, שכירים בדרך כלל לא מקבלים תשלום עבור ערך מתמשך. שכירים מקבלים תשלום קבוע או עמלה חד פעמית בזמן שהמעסיק מקבל את התגמול השוטף ללא הגבלת זמן. כמו שאתם בטח שמים לב, שכירים הם מאד נדיבים כלפי המעסיקים שלהם.

נסו זאת בעצמכם

אני מקווה שעזרתי לכם להפריח כמה מיתוסים על עבודה כעצמאים. הפחדים האי-רציונלים האלה לא משקפים את המציאות. כמובן שהדרך היחידה להבין מהי באמת עבודה כעצמאי היא להתנסות בזה בעצמכם.

פגשתי די הרבה עצמאים במשך החיים אבל מעולם לא שמעתי אותם אומרים שלהפוך להיות עצמאים היתה טעות ושהם מעדיפים שהיתה להם עבודה רגילה במקום זאת, אפילו אם העסק שלהם לא הצליח יותר מדי. להיות עצמאים זאת דרך מצויינת להתפתחות אישית, ובהרבה מקרים הערך הגדול ביותר מגיע מהמיומנויות והידע העצמי שאתם רוכשים במהלך הדרך. כמו הרבה עצמאים אחרים, אני אוותר על כל העסקים שלי הרבה לפני שאוותר על השיעורים והלקחים שלמדתי ורכשתי במהלך הקמתם.

איזה לקחים אתם למדתם במהלך הקמת העסק שלכם?

No Comments
יזמות

למה לא כדאי למצוא עבודה

מציאת עבודה

מצחיק שכשאנשים מגיעים לגיל מסוים, כמו למשל לאחר סיום הלימודים במכללה, הם מניחים שהגיע הזמן למצוא עבודה. אבל כמו הרבה דברים שרוב האנשים עושים, רק בגלל שכולם עושים את זה זה לא בהכרח רעיון טוב. למעשה, אם אתם אינטליגנטים, למצוא עבודה כשכירים זה אחד הדברים הגרועים שאתם יכולים לעשות כדי לחיות. יש דרכים הרבה יותר טובות להרוויח כסף מאשר למכור את עצמכם בחוזה משעבד.

בהמשך תמצאו כמה סיבות שישכנעו אתכם לעשות כל מה שביכולתכם כדי להמנע מלמצוא עבודה כשכירים.

עשר סיבות מדוע לא כדאי לכם לעבוד כשכירים

הכנסה לטיפשים

יכול להיות שלמצוא עבודה ולהמיר את הזמן שלכם בתמורה לכסף נראה כרעיון טוב. יש רק בעיה אחת עם זה. זה טיפשי! זאת הדרך הטיפשית ביותר לייצר הכנסה! זה באמת הכנסה לטיפשים.

למה כל כך טיפשי למצוא עבודה? בגלל שאתם מקבלים כסף רק כאשר אתם עובדים. אתם לא רואים בעיה עם זה? או ששטפו לכם את השכל כל כך הרבה שאתם חושבים שזה הגיוני ואינטליגנטי להרוויח כסף רק כאשר אתם עובדים? האם לא חשבתם אף פעם שאולי יהיה יותר טוב להרוויח כסף אפילו אם אתם לא עובדים? מי אמר שאתם יכולים להרוויח כסף רק כאשר אתם עובדים? אולי שכירים אחרים שגם עברו שטיפת שכל?

אתם לא חושבים שהחיים שלכם היו הרבה יותר קלים אם היו משלמים לכם בזמן שאתם אוכלים, ישנים, ואפילו משחקים עם הילדים שלכם? למה שלא ישלמו לכם 24/7? ישלמו לכם בין אם תעבדו או לא. האם הפרחים שלכם מפסיקים לגדול אם אתם לא מטפלים בהם בכל רגע נתון? מדוע שחשבון הבנק שלכם גם לא ימשיך לגדול אפילו אם אתם לא עובדים כל הזמן?

למי אכפת כמה שעות אתם עובדים? יש מעט מאוד אנשים שבאמת אכפת להם כמה זמן אתם מבלים במשרד. רובנו בכלל לא נשים לב אם אתם עובדים שש שעות או שישים שעות בשבוע. אבל אם יש לכם איזשהו ערך נוסף שחשוב לנו, חלקנו נשמח לשלם לכם עבור זה. לא אכפת לנו מהזמן שלכם – אכפת לנו לשלם רק עבור הערך שאנחנו מקבלים. האם באמת אכפת לכם כמה זמן לקח לי לכתוב את הכתבה הזאת? האם הייתם משלמים לי כפול אם היה לוקח לי שש שעות לעומת רק שלוש שעות?

אנשים לא טיפשים לפעמים מתחילים במסלול הרגיל של הכנסה לטיפשים. אז אל תרגישו רע אם רק עכשיו אתם מבינים שדפקו אתכם. אנשים לא טיפשים מבינים בסופו של דבר שלהחליף זמן בכסף זה טיפשי מאוד ושחייבת להיות דרך טובה יותר. וברור שיש דרך טובה יותר. הסוד הוא לנתק את הערך שלכם מהזמן שלכם.

אנשים חכמים בונים מערכות שמיצרות הכנסה 24/7, במיוחד הכנסה פסיבית. זה יכול להיות הקמת עסק, אתר אינטרנט, להפוך למשקיעים, או לקבל תמלוגים מעבודות יצירה שונות. המערכת מספקת ערך מוסף עבור אנשים ובכך מייצרת הכנסה, וכשהכל זורם, המערכת תפעל כל הזמן בלי קשר לזמן שתשקיעו בה. מרגע זה ואילך, תוכלו להשקיע את רוב הזמן שלכם בהגדלת ההכנסות (על ידי שיפור המערכת שלכם או יצירת מערכות חדשות) במקום רק להמשיך לתחזק את ההכנסה שלכם.

האתר הזה הוא דוגמה למערכת כזאת. אני כותב כל כתבה רק פעם אחת (השקעת זמן קבועה), ואנשים יכולים למצוא תועלת וערך מוסף בכתבות שנה אחר שנה. שרת האינטרנט מספק את הערך, ומערכות אחרות (שאת רובן לא אני בניתי ואני אפילו לא מבין) גובות את ההכנסה ומפקידות אותה בצורה אוטומטית בחשבון הבנק. זאת לא הכנסה פסיבית מושלמת, אבל אני אוהב לכתוב והייתי עושה את זה בחינם בכל מקרה. אתם חושבים שעלה לי הרבה כסף להתחיל את העסק הזה?

ברור שצריך להשקיע זמן ומשאבים בתחילת הדרך כדי לתכנן וליישם את הדרך שלכם לייצור מקורות הכנסה. אבל אתם לא צריכים להמציא את הגלגל – אתם יכולים להשתמש במערכות קיימות כמו רשתות פרסום או תוכניות שותפים. אחרי השלב הראשוני לא תצטרכו לעבוד כל כך הרבה שעות כדי להרוויח את מחייתכם. לא יהיה נחמד לצאת עם בני הזוג שלכם לארוחת ערב, ולדעת שבזמן שאתם אוכלים, אתם מרוויחים כסף? אם תרצו להמשיך לעבוד שעות ארוכות כי אתם נהנים מזה, תמשיכו. ואם תרצו להתבטל בלי לעשות כלום, תוכלו לעשות זאת. כל עוד המערכת שבניתם ממשיכה לספק ערך מוסף עבור אחרים, אתם תמשיכו לקבל כסף בלי קשר אם אתם עובדים או לא.

חנות הספרים הקרובה אליכם מלאה בספרים שהם למעשה מערכות ליצירת הכנסה שאחרים כבר תכננו, בדקו, ותיקנו. אף אחד לא נולד עם ידע איך להתחיל עסק או לייצר מקורות הכנסה, אבל אתם יכולים ללמוד בקלות. וזה בכלל לא משנה כמה זמן יקח לכם למצוא שיטה שפועלת כי הזמן יחלוף בכל מקרה. ויכול מאוד להיות שמתישהו בעתיד תצמחו להיות הבעלים של מערכת ליצירת הכנסה פסיבית, בניגוד להמשיך לחיות חיים של שעבוד לעד. זה לא “הכל או כלום”. אפילו אם המערכת שלכם יוצרת רק כמה מאות שקלים בחודש, זה צעד משמעותי בדרך הנכונה.

ניסיון מוגבל

אתם אולי חושבים שצריך למצוא עבודה כדי לצבור ניסיון. אבל זה בדיוק כמו להגיד שצריך לשחק גולף כדי לצבור ניסיון במשחק גולף. אתם צוברים ניסיון מהחיים, בלי קשר אם יש לכם עבודה או לא. עבודה תיתן לכם ניסיון רק בתחום מאד ספציפי בו תעבדו, אבל אתם יכולים לצבור “ניסיון” מכל דבר שתעשו, כך שזה לא יתרון גדול במיוחד. שבו בבית ותתבטלו במשך כמה שנים ותוכלו להיות עושי מדיטציה מנוסים, או פילוסופים מנוסים, או אפילו פוליטיקאים מנוסים.

הבעיה של צבירת ניסיון מעבודה היא שבדרך כלל אתם פשוט תחזרו על אותו ניסיון מוגבל שוב ושוב. אתם תלמדו הרבה בהתחלה ואז תישארו במקום. ולכן בהכרח תפספסו חשיפה לניסיון אחר שיהיה הרבה יותר משמעותי ובעל ערך. ואם מגוון הכישורים המוגבלים שלכם יהפכו למיושנים, אז הניסיון שלכם לא יהיה שווה כלום. תשאלו את עצמכם מה יהיה שווה הניסיון שאתם צוברים עכשיו בעוד עשרים או שלושים שנה, האם העבודה שלכם בכלל תהייה קיימת?

תחשבו על זה. איזה ניסיון הייתם מעדיפים שיהיה לכם? הידע לעשות עבודה ספציפית ממש טוב – כזאת שתאפשר לכם להמיר את הזמן שלכם בכסף – או הידע להנות משפע כלכלי להמשך החיים שלכם מבלי להיות צריכים למצוא עבודה שוב? אני לא יודע מה איתכם, אבל אני מעדיף את האופציה השניה. זה נראה הרבה יותר שימושי בעולם האמיתי, אתם לא חושבים?

אילוף תמידי

למצוא עבודה זה כמו להרשם לתוכנית אילוף בני אדם. תלמדו איך להיות חיות מחמד טובות.

תסתכלו מסביבכם. באמת תסתכלו. מה אתם רואים? האם זאת סביבה של אנשים חופשיים? או שאתם נמצאים בכלוב לחיות לא מודעות? התאהבתם בצבע בג’?

איך מתקדמת התוכנית צייתנות שלכם? המאסטר שלכם נתן לכם צ’ופר על התנהגות טובה? אתם עוברים סדנת חינוך כשאתם לא ממלאים אחר הוראות המאסטר שלכם?

האם נשאר בכם ניצוץ של חופש? או שהמצב שלכם הפך אתכם לחיות מחמד לכל החיים?

בני אדם לא נועדו לגדול בכלובים. מסכנים…

יותר מדי פיות להאכיל

שכירים משלמים את המיסים הכי גבוהים. בישראל אתם יכולים לצפות שבערך חצי מהמשכורת שלכם ילך לתשלום מיסים. מערכת המיסים מתוכננת להסתיר את הסכום האמיתי אותו אתם משלמים כמיסים, כי חלק מהמיסים משולמים על ידי המעביד שלכם וחלק יורדים מתלוש המשכורת שלכם. אבל אתם יכולים להיות בטוחים שמנקודת המבט של המעסיק שלכם, כל המיסים האלה כלולים בעלות השכר שלכם, כמו גם כל הטבה אחרת כמו ביטוח בריאות, פיצויים, וכו’. אפילו השכירות לשטח שאתם תופסים במשרד כלולה בעלות השכר שלכם, ולכן אתם חייבים לייצר יותר ערך מוסף כדי לכסות את העלויות. יכול להיות שסביבת העבודה מאד תומכת בכם, אבל תזכרו שאתם אלה שמשלמים על זה.

בנוסף, חלק גדול מההכנסות שאתם מייצרים הולך לבעלים והמשקיעים. זה הרבה פיות להאכיל.

לא קשה להבין למה שכירים משלמים הכי הרבה מיסים ביחס להכנסה שלהם. אחרי הכל, למי יש יותר שליטה על מערכת המיסים? בעלי עסקים ומשקיעים או עובדים שכירים?

המשכורת שאתם מקבלים היא רק חלק קטן מהערך שאתם מייצרים. המשכורת האמיתית שהייתם צריכים לקבל יכולה להיות יותר מפי שלוש ממה שמשלמים לכם בפועל כשכירים, אבל את רוב הכסף הזה לעולם לא תראו. הכסף הזה הולך ישירות לכיסם של אנשים אחרים.

איזה נדיבים אתם!

הסיכון גדול מדי

הרבה שכירים מאמינים שעבודה היא צורת ההכנסה הבטוחה ביותר כדי להרוויח את מחייתם.

התניה חברתית היא מדהימה. היא כל כך טובה שהיא יכולה לגרום לאנשים להאמין להיפך הגמור מהאמת.

האם להיות בעמדה בה מישהו יכול להפסיק לכם את מקור ההכנסה על ידי שתי מילים (“את/ה מפוטר/ת”) נשמע כמו מצב בטוח ויציב עבורכם? האם מקור הכנסה בודד באמת נשמע יותר בטוח ויציב מאשר עשר מקורות הכנסה?

הרעיון שעבודה היא מקור הכנסה בטוח הוא פשוט טיפשי. לא יהיה לכם בטחון אם לא תהיו בשליטה, ולשכירים יש הכי פחות שליטה מכולם. אם אתם שכירים, התואר האמיתי שלכם צריך להיות “מהמרים מקצועיים”.

אדון רשע ועקשן

כשאתם נתקלים באידיוט בעולם היזמות, אתם יכולים להסתובב וללכת לכיוון השני. כשאתם נתקלים באידיוט בעולם התאגידים, אתם צריכים להסתובב ולהגיד “מצטער, בוס”.

ידעתם שהמילה “בוס” (boss) מגיעה מהמילה ההולנדית bass, שפירושה ההיסטורי הוא “מאסטר”. משמעות אחרת של המילה בוס היא “פרה” או “שור”. ובמשחקי וידאו רבים, הבוס הוא היצור הרשע שצריך להרוג בסוף כל שלב.

אז אם הבוס שלכם באמת אדון פרה/שור רשע, למה זה הופך אתכם? לעגל בעדר.

להתחנן לכסף

האם אתם צריכים לשבת ישר ולהתחנן לכסף מהאדון שלכם כשאתם רוצים להגדיל את ההכנסה שלכם? זה מרגיש טוב לקבל צ’ופרים מדי פעם?

או שאתם חופשים להחליט כמה כסף תקבלו מבלי לבקש אישור מאף אחד חוץ מעצמכם?

כשיש לכם עסק ולקוח אחד אומר לכם “לא”, אתם יכולים פשוט להגיד “הבא בתור”.

חיי חברה טבעיים

הרבה אנשים מתייחסים למשרות שלהם כמפלט החברתי שלהם. הם מבלים במחיצת אותם האנשים שעובדים באותו תחום. יחסי גילוי עריות כאלה נוטים למבוי סתום. יום מרגש יכלול שיחות עמוקות על כך שהחברה עברה להשתמש בכוכביות במקום ראשי חץ כבולטים ברשימות, העיכוב בהשקת מערכת ההפעלה החדשה של מיקרוסופט, והמשלוח הלא צפוי של עטים ממותגים. תחשבו איך זה היה לצאת החוצה ולדבר עם אנשים זרים. אאווו… מפחיד! עדיף להישאר במשרד איפה שבטוח.

ואם אחד מהעבדים הנוספים שאתכם ימכר לאדון אחר, האם תאבדו חבר? אם אתם עובדים בסביבה מלאה בגברים, האם זה אומר שלעולם לא תוכלו לדבר עם אישה שאינה מזכירה? למה שלא תחליטו בעצמכם עם מי להיפגש במקום לתת לאדון שלכם להחליט עבורכם? תאמינו או לא, יש מקומות ציבוריים אליהם אנשים חופשיים יכולים להגיע כדי לעבוד במחיצת אנשים אחרים. רק תיזהרו מהמובטלים – הם חבורה משוגעת!

אבדן החופש

אילוף בני אדם להיות שכירים מצריך הרבה מאמצים. הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לשבור את הרצון העצמאי של האדם. דרך טובה לעשות זאת היא לתת מדריך-נהלים כבד מלא בחוקים ותקנות שטותיות. זה מוביל את העובד החדש להיות יותר צייתן מחשש שיענישו אותו כל רגע בגלל משהו לא מובן. ולכן, העובד בדרך כלל יבין שהכי בטוח זה להישמע לאדון בלי לשאול שאלות. תוסיפו קצת פוליטיקה של המשרד למדדים טובים וקיבלתם עבד טרי.

כחלק מהאילוף, מלמדים את העובדים איך להתלבש, לדבר, לזוז, וכו’. אי אפשר שיהיו עובדים שיחשבו עבור עצמם, נכון? זה יהרוס הכל.

אלוהים ישמור אם תשימו עציץ על השולחן שלכם אם זה בניגוד לנהלי החברה. אוי לא, זה סוף העולם! לשרון יש צמח על השולחן! תקראו לאבטחה! ותשלחו את שרון שוב לאילוף.

ברור שבני אדם חובשים חושבים שתקנות ונהלים כאלה הם טיפשים. החוקים והתקנות היחידים שהם צריכים הם: “תהיו חכמים, תהיו נחמדים, עשו את מה שאתם אוהבים, ותהנו”.

להפוך לפחדנים

שמתם לב שלשכירים יש יכולת אינסופית להתלונן על בעיות בעבודה שלהם? אבל הם לא באמת רוצים פתרונות – הם רק רוצים לפרוק ולמצוא תירוצים למה תמיד מישהו אחר אשם. כאילו שעבודה של השכירים מנקזת את כל הרצון החופשי מאנשים והופכת אותם לפחדנים שלא עומדים על שלהם. אם אתם לא יכולים לקרוא למנהל שלכם אידיוט מדי פעם מבלי לחשוש מפיטורים, אתם כבר לא אנשים חופשיים. הפכתם לרכוש של האדון שלכם.

כשאתם עובדים בסביבת פחדנים כל היום, אתם לא חושבים שזה ידביק אתכם? ברור שכן. זה רק עניין של זמן לפני שתקריבו את את הדברים הכי אצילים באנושיות שלכם בגלל פחד. קודם את אומץ הלב… אחרי זה את הכנות… ואז את הכבוד והשלמות… ולבסוף את הרצון החופשי. מכרתם את האנושיות שלכם בעבור אשליה. ועכשיו הפחד הכי גדול שלכם הוא לגלות את האמת על מה שהפכתם להיות.

וזה לא משנה כמה סבלתם בעבר. אף פעם לא מאוחר מדי לצבור אומץ. אף פעם!

עדיין רוצים עבודה?

אם אתם עובדים מאולפים שמתנהגים טוב, רוב הסיכויים שהתגובה שלכם לכתבה תהיה מגננתית. זה הכל חלק מהאילוף. אבל תזכרו שאם זה לא היה נכון אז לא היתה לכם שום תגובה רגשית. זאת רק תזכורת למשהו שאתם כבר יודעים. אתם יכולים להתכחש לכלוב שלכם אבל הוא עדיין יהיה שם. יכול להיות שכל התהליך קרה בהדרגה מבלי ששמתם לב עד עכשיו… כמו לובסטר שנהנה מאמבטיה חמה.

ואם זה גורם לכם לכעוס, זה צעד בכיוון הנכון. כעס הוא רמת מודעות גבוהה יותר מאשר אדישות, אז זה הרבה יותר טוב מאשר להיות רדומים כל הזמן. כל רגש – אפילו בלבול – הוא יותר טוב מאדישות. אם תעבדו על הרגשות שלכם במקום להביע אותם, תקבלו אומץ במהרה. וכשזה יקרה, יהיה לכם את כוח הרצון לעשות משהו בנוגע למצב שלכם ותתחילו לחיות כמו האנשים החזקים שהייתם אמורים להיות, במקום להיות חיות מחמד מבויתות כפי שאילפו אתכם.

חסר-עבודה ושמח

מה האלטרנטיבה למציאת עבודה? האלטרנטיבה היא להיות חסר-עבודה ושמח כל החיים, וליצר הכנסה באמצעים אחרים. תבינו שאתם מרוויחים הכנסה כשאתם מספקים ערך מוסף – לא זמן – ואז תמצאו דרך לספק את הערך המוסף הטוב ביותר שלכם לאחרים, ולגבות מחיר סביר והוגן עבור זה. אחת הדרכים הכי זמינות וקלות היא להתחיל עסק משלכם. תמצאו דרך לעשות את אותה עבודה שהייתם עושים כשכירים רק בתור עצמאים, ותעשו את העבודה בעבור אלה שיקבלו הכי הרבה תועלת מהעבודה שלכם. זה לוקח קצת זמן להתחיל את התהליך, אבל החופש שלכם שווה את ההשקעה הראשונית של זמן ומשאבים. ואז אתם תוכלו לבחור את הצ’ופר שלכם לשם שינוי.

וכמובן שאת כל מה שתלמדו לאורך הדרך, תוכלו לשתף עם אחרים ובכך ליצור אפילו עוד ערך מוסף. אז תוכלו להרוויח כסף גם מהטעויות שלכם.

אחד הפחדים הכי גדולים שתהיו צריכים להתמודד איתם הוא החשש שאין לכם שום ערך מוסף לספק לאחרים. אולי להיות שכירים ולקבל תשלום לפי שעה זה הכי טוב שאתם יכולים. אולי אתם פשוט לא שווים כל כך. קו המחשבה הזה כולו הוא חלק מהאילוף שעברתם. זה שטויות במיץ עגבניות. ברגע שתתגברו על שטיפת המוח שעברתם תבינו במהרה שיש לכם את היכולת לספק המון ערך מוסף לאחרים ושאנשים יהיו שמחים לשלם לכם עבור התועלת שתניבו להם. יש רק דבר אחד שמונע ממכם לראות את האמת הזאת – פחד.

כל מה שאתם באמת צריכים זה אומץ להיות עצמכם. הערך האמיתי שלכם טמוע במי שאתם, ולא במה שאתם עושים. הדבר היחיד שאתם צריכים לעשות זה לבטא את עצמכם, את ה”אני האמיתי שלכם” כלפי חוץ לעולם. סיפרו לכם כל מני שקרים מדוע אתם לא יכולים לעשות את זה. אבל לעולם לא תהיו שמחים באמת ותגשימו את עצמכם אם לא תמצאו את האומץ לעשות את זה בכל מקרה.

בפעם הבאה שמישהו אומר לכם “תמצאו עבודה”, אני מציע שתענו “לא, בבקשה לא את זה! כל דבר חוץ מזה!”

אתם כבר יודעים עמוק בפנים שאתם לא באמת רוצים למצוא עבודה. אז אל תתנו לאף אחד להגיד לכם אחרת. תלמדו לבטוח באינטואיציה שלכם, אפילו אם כל העולם אומר שאתם טועים וטיפשים אם תעשו זאת. בעוד שנים תסתכלו אחורה ותבינו שזאת הייתה אחת ההחלטות הטובות ביותר שקיבלתם אי פעם.

מחשבות אחרונות

אני לא אמליץ לכל אחד לפתוח עסק אינטרנטי או ערוצי הכנסה פסיבים, אבל בעבור הרבה מאוד אנשים אלה הדרכים הטובות ביותר ליצירת מקורות הכנסה ללא עבודה. זה בהחלט פועל מצוין עבורי.

No Comments