ספרים מומלצים

פסנתרנות

פרשנות קלידים – מהמאה ה 14 למאה ה 19

Keyboard Interpretation From the 14th to the 19th Century: An Introduction

Howard Ferguson

העבודה הסטנדרטית מעוררת ההשראה הזו מהווה היכרות עם האינטרפטציות של מוזיקה מבוססת קלידים מהמאה ה-14 עד המאה ה-19. דוקטור פרגוסון מספק אינפורמציה על הכלי נגינה עצמם, ודן בנושא הנרחב, המרתק, והמשתנה-תמידית הנח מתחת לכותרת המרשימה הזו; סגנונות וסוגי מוזיקה, מקצב, ניסוח והבעה, איצבוע, מוסכמות קצבית, ה״טונים״ או המודה, קישוטים, בעיות של פסנתרנים, ובעיות של עורכים.

הספר גם מהווה חוות דעת קומפקטית ומקיפה הנוגעת בכל ענייני ההופעה והאימון המוזיקלי. למרות שהחומר מוצג תוך כדי מחשבה על הפסנתרן המופיע כקורא, הספר הזה עוסק ישירות בclavichord והספרות המקצועית בנושא. ההצעות בספר הנוגעות באמן המופיע מגיעות עד התקופה הרומנטית, אבל מתמקדות בעיקר במוזיקה מלפני 1800.

ישנם פרקים הנוגעים ישירות בכל הדאגות של הקלידן כולל קצב, הבעה, איצבוע, מוסכמות קצביות, קישוטים, פדלים, בעיות הנוגעות ישירות לפסנתר, ומגבלות התחום. החלקים המועילים ביותר הם אלו העוסקים בקווים מנחים לספרות על אינטרפטציות לקלידים ומוזיקה במהדורות מודרניות. למרות שלקרוא את הספר זו הדרך הטובה ביותר לצבור מידע, החלק הנוגע בקישוטים מוזיקלים מאורגן בצורה מספיק יעילה בכדי להשתמש בו כסימוכין ליד הקלידים.

בזכות העיבוי הזהיר של חומר חשוב ביותר הנאסף בספר הקצר הזה, הוא מהווה אבן-פינה באוסף הספרים על הופעה של נגן הקלידים המיודע. הספר מציג את המידע בצורה ברורה, מפורטת, וישימה, כמדריך מקצועי לאותניות בהופעה, דבר שכל נגן קלידים ימצא כחיוני ביותר.

״אני לא יכול לדמיין אף תלמיד רציני של קלידים שלא ירצה להחזיק וללמוד את הספר הנפלא הזה. זה לא לוקח יותר מדי זמן להבין שהתווים על הדף הם בדיוק כמו המתאר של יצירה מוזיקלית. יש הרבה מאוד חומר על כל יצירה שלא סומן כראוי. דרוש לנו הבנה של מה שלא נאמר בסימוני התווים בכדי ליצוק חיים לתוך יצירה מוזיקלית.״ – קרייג מאטסון

No Comments
פסנתרנות

מתאמנים לשלמות: זכרון והופעת פסנתר

Practicing Perfection: Memory and Piano Performance

Roger Chaffin, Gabriela Imreh, Mary Crawford

קיבולת הזכרון של מוזיקאים מפורסמים נראית כמעט על-אנושית. האם כאלו הישגים יוצאים מהכלל יכולים להיות מקושרים לאותם עקרונות העומדים מאחורי יכולות זכרון רגילות ויומיומיות? זהו הסיפור איך הפסנתרנית התכוננה ללימוד, שינון וצחצוח הקטע האחרון בקונצ׳רטו האיטלקי של באך, מנקודת מבטה של הפסנתרנית (מחברת מספר 2) ושל הפסיכולוג הקוגניטיבי (מחבר מספר 1) המתבוננים באימון. הקוֹנְטְרָפּוּנְקְט בין שתי הפרספקטיביות המשקפות מבט מבפנים ומבחוץ מסוכם על ידי התצפית של פסיכולוגית חברתית (מחברת מספר 3) הבוחנת כיצד שתי נקודות המבט האלו הוסדרו ביניהן.

נכתב עבור פסיכולוגים כמו גם מוזיקאים, הספר ״מתאמנים לשלמות: זכרון והופעת פסנתר״ של רוג׳ר צ׳פין, גבריאלה אימרה ומרי קרופורד, (Psychology Press, 2002), מספק את התיאור המפורט הראשון איך פסנתרנית מנוסה מארגנת את האימון שלה, מזהה את השלבים השונים של תהליך הלמידה, מאפיינת אימון של מקצוענים, ומספקת אסטרטגיות לאימון. הליבה של הספר, בכל מקרה, מתמקדת בשינון. ניתוח של הדרכים שפסנתרנים מפורסמים מהעבר תיארו כמסייעות לשינון חושף בלבול ואי-הסכמה ניכרים. המחברים מצביעים על איך עקרונות של זכרון שפותחו על ידי פסיכולוגים קוגניטיביים מיושמות על הופעה מוזיקלית וחושפים את הקשר הקרוב בין זכרון ואינטרפטציה.

״מכל שיתופי הפעולה הבין-תחומיים שנראו לאחרונה בין פסיכולוגים לאמנים מופיעים, בודאי שהפורה ביותר מביניהם…. הוא זה של פסנתרנית הקונצרטים האמריקאית-רומנייה גבריאלה אימרה עם הפסיכולוג הקוגניטיבי רוג׳ר צ׳פין ואשתו הפסיכולוגית החברתית מרי קרופורד. הייתי מרחיק לכת ואומר שהדו״ח על המחקר שלהם צריך להיות חומר קריאה חובה עבור כל פסנתרן, תלמיד ומורה של פסנתר במדינה.״ – מגזין הפסנתר

ומה איתך?

כמה חודשים של אימונים אתה מצפה שתצטרך להשקיע לפני שתוכל בבטחון מלא להופיע עם יצירה חדשה, ברמה של החלק השלישי בקונצ׳רטו האיטלקי של באך?

No Comments
פסנתרנות

הפסנתרנים הגדולים – ממוצרט עד היום

The Great Pianists: From Mozart to the Present

Harold C. Schonberg

מהלגטו הנפלא של מוצרט ש״זרם כמו שמן״ לגל הסוחף בפתאומיות של בטהובן, מהמגע ״המחודד כמו עיפרון״ של קלרה שומן לנגינה החושנית והגועשת של רובינשטיין, הפסנתרנים הגדולים מפיחים חיים באישיות, בשיטות, ובייחוד הטכני, המבריק, מעוצב ולעיתים אקסצנטרי, של הפסנתרנים הגדולים בהיסטוריה.

הרולד שונברג, המחבר והמבקר זוכה פרס הפוליצר, מציג תיאור ססגוני ועשיר של ההופעות, הסגנונות ולעיתים אף חייהם הפרטים והמאפיינים המוזרים של אמנים, כגון התחרות האינטנסיבית של מוצרט עם קלמנטי, ההשפעה הממגנטת של ליסט על נשים (כאשר הוא ניגן, נשים השליכו את תכשיטיהן על הבמה), וכסיסת הצפורנים העיקשת של גוטצ׳ולק, שהותירה את הקלידים מכוסים בדם.

הספר כולל פרופיל של הורוביץ וואן-קליבורן, בין השאר, ופרקים המפרטים את הנגינה והקריירה של פסנתרנים מודרנים כמו דה-לארוקה, אשכנזי, גילאלס, גולד, ברנדל, בולט, גוטיירז, ווואטס, ׳הפסנתרנים הגדולים׳ מציג מבט מקיף ומרתק על הנגנים האגדתיים בעבר ובהווה.

No Comments
פסנתרנות

א עד ת לפסנתרן

A Pianist's A–Z: A piano lover's reader

Alfred Brendel

אגדת הפסנתר רב-הכשרונות אלפרד ברנדל לא נח על זרי הזפנה מאז פרישתו.

אלפרד נולד ב1931 בוויסנברג, וכיום מתגורר בלונדון. למרות שהוא נפרד לשלום מבמת הקונצרטים לאחר ששה עשורים של הופעות, הוא ממשיך ללמד כיתות-מאסטר וקריאה. הוא גם המחבר של מספר ספרים, כולל ׳אלפרד ברנדל על מוזיקה׳ (הוצאת ספרי רובסון), ׳הינומת המסדר׳ וספר שירה – ׳אצבע אחת יותר מדי׳ (הוצאת פאבר). ברנדל ידוע כמי שמטיף רבות על חשיבות הרחבת הרפרטואר של פסנתרנים, לימוד המוזיקה הקוראלית והאינסטרומנטלית של מלחינים, לא רק המוזיקה שלהם לפסנתר, ואף טוען שפסנתרן שמפיץ את בשורת המוזיקה החדשה זכאי לשבחים מהמעלה הגבוהה ביותר.

״הספר הזה מזקק את כל מה, שבגילי התקדם, אני יכול לומר על מוזיקה, מוזיקאים, וכל מיני נושאים הנוגעים למקצוע הפסנתרנות שלי״, כך אומר ברנדל על הספר החדש שלו.

No Comments
פסנתרנות

פסנתרנות מאת איקו אונישי

Pianism

Aiko Onishi

הפסנתרנית והמחנכת הנכבדת אייקו אונישי מסכמת את הידע הנרחב שלה לגבי הפסנתר ויצירת מוזיקה בספר ״פיאניזם״.

איזה מקור אחר מתאר את המחוות הפיזיות השונות הנדרשות בכדי להפיק כל כך הרבה סוגים שונים של סאונד? – לא רק טונים של שירה, אבל גם, לדוגמה, טונים הרמוניים, טונים נטולי-צבע, טונים אקורדים עשירים, וטונים שנשמעים כמו פעמונים.

בעזרת מטאפורות ודימויים עשירי-דמיון, גברת אונישי מציעה איך לנתח פרטיטורה בכדי לתקשר מבע מוזיקלי אקספרסיבי. היא מספקת לנו הצעות מעשיות ללמוד רפרטואר, שינון, והכנה להופעה. אפילו רק ההבחנות וההצעות שלה בנוגע לפדלים הופכות את הספר הזה לקריאת חובה.

״לדעתי האישית, ׳פיאניזם׳ של אייקו אונישי מהווה ציון-דרך בספרות המקצועית לנגינה בפסנתר. מדובר במקור יקר-ערך למורים ולתלמידים החל משנות הלימוד המוקדמות ועד לרמת הפסנתרן האמן.״ – פרופסור נליטה טרו, ראש החוג לפסנתר בבית ספר למוזיקה איסטמן

No Comments
פסנתרנות

תווי פסנתר: עולם הפסנתרן

Piano Notes: The World of the Pianist

Charles Rosen

צ׳ארלס רוזן הוא אחד הפסנתרנים המוכשרים בעולם – ואחד הפרשנים המוזיקליים המבריקים ביותר. הוא ידוע כפסנתרן המופיע בעיקר עם יצירות של באך, בטהובן, סטרווינסקי, ואליוט קארטר, כמו כן הוא כתב ביקורות שזכו לשבחים רבים עבור תלמידים מתקדמים ומקצוענים.

בספרו ׳תווי פסנתר׳ (Free Press, 2002) הוא כותב עבור קהל רחב יותר על חבר וותיק – הפסנתר עצמו. בהתבססו על חוכמת חיים ועל הידע שצבר אודות פסנתרנים רבים גדולים מהעבר, רוזן מראה לנו למה הכלי נגינה דורש שילוב חמור של מיומנות פיזית ומנטלית. הקוראים יאספו הרבה תובנות לא-ידועות – מכיצד פסנתרנים מגוונים את היציבה שלהם, לאיך חיתוכים ומיקומי המקרופונים יכולים להרוס הקלטות, ועד לכיצד ההיסטוריה של ההלחנה נשלטה על ידי הפסנתר במשך שתי מאות. וכמובן הוא שופע סיפורים על הרבה מאוד מוזיקאים גדולים.

רוזן חושף את הדרך האהובה על נדיה בולאנגר איך להימנע מלהעביר ביקורת על הופעות של חבריה (״אתה יודע מה אני חושבת,״ נאמר ברצינות וכנות), למה ההקלטות של גלן גולד סובלות מנגיעות של “double-strike”, ואיך אפילו ולדימיר הורוביץ הוקסם מהאפשרות לחתוך מספר הופעות לתוך הקלטה אחת.

ההסברים של רוזן לגבי ההנאות הפיזיות, הדרישות והאי-שביעות רצון מהפסנתר, יענגו ויחכימו כל אחד שאי-פעם התיישב ליד קלידים, כמו כן כל אחד שאוהב להאזין לכלי. בסופו של דבר, הוא מסיים בתו מהורהר.

המוזיקה המערבית נבנתה סביב הפסנתר מהעידן הקלאסי ועד לאחרונה, ובמשך תקופה ארוכה הפסנתר היה מצרך חובה בכל בית משכבת הביניים ומעלה. יצירת מוזיקה היה חלק מהותי במרקם החיים החברתי. אבל הימים האלו נגמרו. פחות ופחות אנשים לומדים לנגן על הכלי כיום. העלייה של מוזיקה מוקלטת הפכה את סגנונות הנגינה ליותר הומוגניים והפחיתה משמעותית את תדירות ההליכה לקונצרטים. מוזיקה ללא ספק תשרוד, אבל האם החוויה הפיזית לחלוטין של נגינה בפסנתר תשוב להיות כשהייתה?

No Comments