אימון נגינה

פסנתרנות

אימוני נגינה על פסנתר למבוגרים

אימון נגינה בפסנתר למבוגרים

אני זוכר שאחת התלמידות אמרה לי:

אהה, אני יודעת מה אתה עושה בשיעורים. אתה נותן לי להתאמן על כל התרגילים שאתה יודע שאני לא אתאמן עליהם בבית“. אכן קיויתי שהיא תחזור על התרגילים בבית…

אני מקדיש חלק נכבד מזמן השיעור להסביר לתלמידים בכל הגילאים איך להתאמן בנגינה על הפסנתר (ובכלל על כלי נגינה). לדעתי זה מאד חשוב.

חלק ממורי הנגינה לא מסבירים לתלמידים איך כדאי להם להתאמן. הם מניחים שתלמידים מבוגרים ידעו איך להתאמן. לא ברור לי למה הם חושבים כך, אולי בגלל שהם היו מאד צעירים וכישרוניים כשהם למדו לנגן הם לא מבינים שמעט מאד תלמידים מבוגרים יודעים איך להתאמן. חלק מהמורים אפילו לא יודעים איך הם עצמם לומדים, הם פשוט עושים את זה בצורה אוטומטית.

גיל לא משחק תפקיד בטכניקות אימונים. שיטות האימון נקבעות לפי הצרכים של היצירה אותה מנגנים והכשרונות או המגבלות של התלמיד. אני לא מכיר שיטות אימון מיוחדות למבוגרים.

לא מומלץ למצוא טכניקת אימון מועדפת ולהתאמן רק על הטכניקה הזאת. חייבים לגוון כדי לשמור על מעורבות מנטלית. אימון נגינה לא צריך להיות משעמם.

עבור תלמידים מנוסים, עצות האימון המועילות ביותר הן אלה שהם שכחו כבר או שלא חשבו עליהן בהקשר הנוכחי. צריך המון הבנה ומודעות עצמית כדי לדעת איך להתאמן בכל זמן נתון. לפעמים הרבה יותר קל לי להגיד לתלמידים איך הם צריכים להתאמן מאשר להגיד לעצמי איך להתאמן.

מידע על טכניקות אימונים זמין בשפע גם בספרים וגם באינטרנט. וחלק מהטכניקות סותרות אחת את השניה. אך זה רק מחזק את הצורך “לדעת את עצמך”, אפילו בכלי הנגינה שבחרת.

טכניקת אימון חביבה עלי שבדרך כלל אינה מוזכרת במקומות אחרים היא להתאמן בנגינת התוים הבודדים של המלודיה והבס ביחד (ולדלג על כל התוים הפנימיים). בדרך כלל הכי יעיל לעשות זאת בעזרת אצבע אחת בכל יד (לדעתי הכי טוב עם האגודל והאצבעות הרביעית והחמישית). זה כמו לנגן את החלק של הכינור והצ’לו בסימפוניה. בפוגות, הטכניקה הזאת פועלת מצוין בכל שילוב של שני קולות. הטכניקה ממקדת את המחשבה על השוני הקיים ביצירות ומזכירה לגוף שהצורה בה הידיים זזות חשובה לא פחות מהצורה בה האצבעות זזות.

טכניקת האימון צריכה להיות מאד יעילה בשיפור היצירה.

  • חשוב להתאמן כל יום.

  • חשוב להיות קשוב לחלוטין ולספור.

  • חשוב לוודא שהאיצבוע נכון ועקבי.

  • אל תחזרו על טעויות. אם עשיתם טעות, תבדקו מה היתה הבעיה בכדי להבין את הטעות ולתקן אותה לפני שהיא מושרשת.

No Comments
פסנתרנות

טרנספוזיציה לשיפור התיאוריה ואימון האוזן

מעגל טרנספוזיציה

רוצים שיעור פרקטי בתיאוריה? נסו טרנספוזיציה.

הדבר הנפלא בטרנספוזיציה הוא שניתן ליישם אותה בכל רמת נגינה שבה אתם נמצאים. אם אתם לומדים מזורקה של שופן, קחו חלק ונסו לנגן אותו בכל הסולמות. אם אתם עדיין ביצירות קלות יותר – תעשו את אותו דבר. מעבר לכך שתלמדו יותר על היצירות עליהן אתם עובדים, תקבלו גם הבנה מעמיקה יותר על הדרך שבה האלמנטים השונים של היצירה מיושמים בכל הסולמות – ידע שמאד יעזור בעתיד.

חשוב שתכירו את היצירה טוב ותדעו איך היא נשמעת לפני שאתם מנגנים אותה בסולמות שונים. בנוסף חשוב מאד שתכירו את ההרמוניה של היצירה. אם אתם לא מבינים את ההרמוניה של היצירה כדי שתבקשו עזרה עם זה. אם כבר יש לכם את הידע הזה לפני שמתחילים את הטרנספוזיציות, תקבלו שיעור יוצא מן הכלל בתיאוריה מיושמת בנוסף לאימון השמיעה.

הרבה פעמים התועלת שבניגון חלק מיצירה בכל הסולמות הרבה יותר גדולה מאשר שעות של למידה מספרים.

איזה סולמות הכי קל לכם לנגן בהם? איזה סולמות הכי קשים?

עזרים לטרנספוזיציה מהירה

No Comments
פסנתרנות

חיזוק האצבעות לנגינה טובה יותר

אימון נגינה לחיזוק האצבעות

יש לי תלמיד שאני עובד איתו כבר תקופה על חיזוק אצבעותיו. חשבתי שתרגילי האנון יוכלו לעזור, אבל אני רואה שהוא מאוד מתוח – כתפיים, מרפקים, מפרקי כף היד, והכל! וזה דבר שממש מתערב בהתקדמות שלו. האם יש לכם איזו המלצה מה לעשות?

זה כזה אתגר גדול ללמד תלמידים לנגן עם אצבעות חזקות אבל להישאר רפויים ונטולי-מתח! כמובן, בגיל צעיר הם לא יכולים להבין את כל הפרטים המרכיבים את הטכניקה הנכונה, אבל אם אנחנו המורים עומדים על המשמר בנושא הזה, אנחנו נוכל להכין אותם להצלחה ארוכת-טווח בכך שנחדיר להם את הטכניקה הנכונה ואת ההבנה של עקרונותיה. וזה לעניות דעתי המפתח הראשון – הם חייבים להבין את העקרונות מאחורי מה שאנחנו אומרים להם לעשות בכדי שיוכלו לתקן את עצמם בעת הצורך. אז הנה שלושה עקרונות שאני מנסה לשלב לתוך הלימוד שלי (ברור שמדובר כאן בפישוט של העקרונות, אבל הם יעילים בכל מקרה!):

כוח המשיכה

משקל נופל לנקודה הנמוכה ביותר. זה העקרון שקובע את גובה הכסא, את התנוחה של הזרועות, מפרקי כף היד והאצבעות, ואת שחרור משקל הזרוע. לרוב יש לי תלמיד שמפיל את זרועו לתוך היד שלי, ואז אני מחזיק אותו עד שהם מתחילים לשחרר לגמרי את המשקל שלהם ולגרום לזה להרגיש ״מת״. אז אני שואל אותם איפה הם רוצים שיהיה היעד הסופי של המשקל כאשר הם מנגנים בפסנתר. על קלידי הפסנתר, כמובן! לכן, מכיוון שהאצבעות הן החלק בגוף שמגיע במגע ישיר עם הקלידים, זה צריך להיות מרכז כוח הכבידה לכל הזרוע. וזו הסיבה שלתלמידים אסור לנגן עם מפרקי כף היד נחים על קצה הפסנתר, או עם הכסא נמוך מדי, או כאשר המרפקים שלהם צונחים, וכדומה.

חוזק

לרוב בשיעור הראשון עם תלמידים חדשים אני שואל אותם אם הם יודעים מהו סוג המבנה החזק ביותר. לאחר כמה דקות של מחשבה וניחושים, אני שולף את התמונה של קשת השער למערב בסנט לואיס. אנחנו דנים בקצרה בדרך שבה הקשת נבנתה ומה עושה אותה כל כך חזקה. אז אני מדגים צורה טובה להחזיק את האצבע על הקלידים בכדי להעביר את היישום לנגינה על פסנתר. תלמידים מתחילים לרוב נתקלים בקושי להחזיק את האצבע בצורה זו אפילו אם הם מבינים את זה, אז אנחנו עושים Finger O’s כדי לבנות את השרירים הללו! (אנחנו בעצם לוחצים כל אצבע אל מול האגודל בכדי ליצור צורת ״O״. בשביל הכיף, אני בדרך כלל מנסה בזריזות להפריד את האצבעות שלהם כדי לבחון כמה הן באמת חזקות. :-))

הובלה

בסופו של דבר, כל הגוף עובד ביחד כדי להוביל את האנרגיה ליצור צליל – בתקווה שיהיה צליל מוסיקלי יפהפה! אתם רוצים שהזרימה של האנרגיה הזו תהיה גמישה ולא תוגבל בשום דרך שהיא. זה קובע היכן התלמידים יושבים על הכיסא, איך הם משתמשים בכתפיים שלהם, איך מערכת היחסים בין האצבעות ומפרק כף היד, ועוד הרבה דברים. עבור מיקום הכיסא, אנחנו עובדים על איך לסובב את הירך על צירה במקום להישען כך שהגוף נשאר מיושר בזמן שהתלמיד נע גבוה יותר ונמוך יותר. בשביל הכתפיים, אנחנו שואפים לשאירן רגועות ולהצניח את המשקל למטה, במקום להרים אותו למעלה וליצור מתח. בשביל המערכת יחסים בין המפרק לאצבע, אחנו מאמנים את האצבעות להרחיב ולכווץ כדי לאפשר תנועות לרוחב במקום פיתולים. וכהנה וכהנה.

לדעתי זה חסר טעם לנדנד לגבי החיצוניות (מפרקים נפולים, כתפיים מורמות, פרקי אצבעות מכווצים, אגודלים שטוחים, וכו׳) מבלי להסביר את ההיגיון מאחורי זה לתלמידים. כאשר הם מבינים את עקרונות היסוד ומתחילים לחוות את האפקט של יישומם בשעת הנגינה, הם מוצאים את המוטיבציה לשלב את העקרונות הללו לתוך האימון שלהם. כל המשחקים והתרגילים הטכניים שבעולם (לדוגמא תרגילי האנון) או רפרטואר ספציפי לא יוכלו לחזק את האצבעות ולהפחית את המתח אם המורה והתלמיד לא עובדים במכוון להשגת המטרות הללו. לעומת זאת, כאשר המורה והתלמיד מציבים מטרות ברורות לפניהם, כל תרגיל או יצירה מהרפרטואר יכולים לשרת אותם בהשגת היעד הנחשק.

במילים אחרות, לנגן את תרגילי האנון לא מבטיח אצבעות חזקות יותר, אבל אתם יכולים להשתמש בתרגילים הללו של האנון כאמצעי לחזק את האצבעות שלכם אם תיגשו אליהם עם ההבנה והיישום הנכונים של עקרונות הנגינה על פסנתר. אלו הן המחשבות שלי בכל מקרה, אך אני אשמח לשמוע מחשבות ותובנות של אחרים על הנושא הזה! הרגישו חופשי להוסיף את ההערות שלכם למטה.

No Comments
פסנתרנות

העצה הכי טובה בעולם לאימונים בנגינה

עצה לאימון בנגינה

לאחר הרבה שנים של נגינה אצל מורים ובהרכבים שונים אני יכול להגיד בהחלטטיות שהעצה הזאת היא העצה הכי טובה לאימון בנגינה שקיימת.

היא פשוטה, אמינה, וכאשר היא מיושמת היא תשפר את יכולת הנגינה שלכם בהרבה.

ניתן לישם את השיטה הזאת בכל גיל ובכל רמת נגינה.

השיטה הזאת מקבילה להצלחה על הפסנתר יותר מכל גורם אחר. יותר מכך, אלו שמשתמשים בשיטה לעיתים רחוקות מראים פחות התקדמות ושיפור לעומת אלו שכם משתמשים בשיטה הזאת.

בכל השנים שלי כפסנתרן שנמצא בסביבת פסנתרנים אחרים, אני יכול להגיד שתלמידים שמשתמשים בשיטה הזאת ישתפרו ויהיו הרבה יותר טובים מאלו שלא משתמשים בשיטה.

השיטה הזאת נמצאת בשימוש פסנתרני קונצרטים מוצלחים במשך מאות שנים עם תוצאות מדהימות.

העצה הזאת מגובית בשנים של עבודה קשה ועל סמך המון מידע מהעולם האמיתי ואני נותן לכם אותה בחינם. מוכנים?

השיטה פועלת בצורה הבאה:

תתאמנו!

No Comments
פסנתרנות

מתי אתם מתאמנים בנגינה על הפסנתר?

אימון נגינה על פסנתר

דיברתי עם כמה תלמידים לנגינה על פסנתר לאחרונה על השעה ביום שבה הם מתאמנים. מתי אתם מתאמנים?

ממש כמו ללכת לחדר כושר, ההתאמנות בנגינה היא משהו שיכול בקלות להידחות “למחר”, שבמהרה הופך ל”שבוע הבא”. בשבילי, הזמן הכי טוב להתאמן בנגינה על פסנתר הוא הזמן שאוכל להתמיד בו כל יום.

אני מעדיף להתאמן בנגינה בבוקר. הרבה אנשים שעובדים במשרות קבועות מתשע עד חמש אמרו לי אותו דבר. בהתחלה קשה לקום מוקדם, אבל זה שווה את המאמץ כי הערבים נשארים פנוים וניתן לראות שיפור משמעותי לאורך זמן. בערב, לעומת זאת, אני אוהב לנגן בשביל הכיף, לאו דווקא להתאמן על יצירה ספיציפית או טכניקה מסוימת, אלה יותר בשביל ההנאה.

מתי שתחליטו להתאמן – תתמידו! אל תהפכו את הנגינה על פסנתר לארוע “מרחף” בלוח הזמנים שלכם, אלא הפכו אותו לשגרה יומית. בנוסף לכך שתשתפרו שתשיגו יותר לאורך זמן, אתם תתרגלו לאימונים הנגינה בפסנתר שיהפכו להיות חלק מהנה בשגרה היומית שלכם.

אני סקרן לדעת מה אתם חושבים. מתי אתם מתאמנים על הפסנתר? אתם רעננים יותר בבוקר או שאתם מנגנים כדי להרגע בערב? באיזה זמנים מתאפשר לכם להתמיד? ספרו לי בתגובות.

No Comments