איך להפסיק להתלונן

״מה שאתה אמור לעשות כשאינך אוהב משהו הוא לשנות אותו.
אם אין ביכולתך לשנות אותו, שנה את הדרך בה אתה תופס אותו. אל תתלונן.״
- מיה אנג'לו, לא אקח דבר למסעותי כעט

\r\n\r\n

\r\n\r\n

ייתכן והצעד החשוב ביותר בדרך לחדול מהמנהג של ההתלוננות הוא לנתק את ההתנהגות הלא רצוייה מהזהות שלכם. טעות נפוצה שמתלוננים כרוניים שוגים בה היא הזדהות עם המחשבות השליליות שרצות בראשם. אדם שכזה אולי יודה, ״אני יודע שאני אחראי למחשבות שלי, אבל אני לא יודע איך לעצור את עצמי מלחשוב בצורה שלילית לעיתים קרובות כל כך.״ זה נראה כצעד בכיוון הנכון, ועד לדרגה מסויימת זה אכן כך, אבל זו גם מלכודת. זה רעיון טוב לקחת אחראיות על המחשבות שלכם, אבל אתם לא רוצים להזדהות עם המחשבות האלו עד הנקודה בה אתם מתחילים להאשים את עצמכם ולהרגיש אף גרוע יותר ממקודם.

\r\n

הצהרה מוצלחת יותר תהיה, ״אני מזהה את המחשבות השליליות האלו שחולפות בראשי. אבל המחשבות הללו אינן אני. כאשר אני מעלה את המודעות שלי, אני יכול להחליף את המחשבות האלו באלטרנטיבות חיוביות יותר.״ יש לכם את הכוח לתקן את המחשבות שלכם, אבל הטריק הוא להחזיק את המודעות שלכם מחוץ לביצת ההאשמות. הכרו בכך בזמן שהמחשבות הללו טסות בראשכם, הן לא אתם. אתם הצינור המודע דרכו הן מתעופפות.

\r\n\r\n

\r\n\r\n

התניה מנטלית

\r\n

למרות שהמחשבות שלכם הן לא אתם, אם תחזורו על אותן מחשבות שוב ושוב, הן תיצורנה התנייה נרחבת יותר למוח שלכם. זה כמעט מדוייק לומר שאנחנו הופכים למחשבות הדומיננטיות שלנו, אבל אני חושב שזה לוקח את הנושא קצת רחוק מדי.

\r\n

תנסו לחשוב איך המזון שאתם צורכים יוצר התנייה לגוף שלכם. אתם לא באמת הולכים להפוך לארוחה הבאה שתאכלו, אבל הארוחה הזו הולכת להשפיע על הפיזיולוגיה שלכם, ואם תמשיכו לאכול את אותן ארוחות שוב ושוב, יהיה להן השפעה מאסיבית על הגוף שלכם לאורך זמן. הגוף שלכם ישתוקק ויצפה לאותם מזונות. בכל אופן, הגוף שלכם נותר מופרד ומובחן מהמזונות שאתם צורכים, ואתם עדיין חופשים לערוך שינויים בתפריט שלכם, אשר בהדרגה ייצרו התניה חדשה של הפיזיולוגיה שלכם בהתאמה לנתונים החדשים שנקלטו.

\r\n

וזו הסיבה שמחשבה שלילית היא כה ממכרת. אם אתם מוסיפים להחזיק במחשבות שליליות, אתם יוצרים התנייה במוחכם אשר לומד לצפות ולהשתוקק לקלט המתמשך הזה. הנוירונים שלכם אף ילמדו לנבא את ההישנות של תמריצים שליליים. אתם בעצם תהפוכו למגנט לשליליות.

\r\n\r\n

\r\n\r\n

מלכודת החשיבה השלילית

\r\n

זה מצב מאוד קשה להימלט ממנו מכיוון שהוא מצב המנציח את עצמו, כפי שכל אחד התקוע במעגל החשיבה השלילית יודע היטב. ההתנסויות השליליות שלכם מאכילות את הציפיות השליליות, אשר בתגובה מושכות עוד התנסויות שליליות חדשות.

\r\n

האמת היא שרוב האנשים הנלכדים בדפוס מחשבתי שכזה לא מצליחים להימלט ממנו כל חייהם. זה אכן קשה עד כדי כך להימלט. אפילו כאשר הם מתמרמרים ומוחים על השליליות שלהם עצמם, מבלי לדעת הם מנציחים אותה בהמשיכם להזדהות עם השליליות הזו. אם אתם מענים את עצמכם על היותכם שלילים מדי, אתם בעצם מחזקים את דפוס ההתנהגות, לא בורחים ממנו.

\r\n

אני חושב שרוב האנשים שתקועים במלכודת הזו ימשיכו להישאר תקועים עד שהם יחוו התרוממות של המודעות וההכרה שלהם. הם חייבים לזהות שהם לכודים ושלהמשיך להילחם נגד השליליות שלהם ובאותו זמן להזדהות איתה זהו קרב אבוד מראש. חשבו על כך. אם להלקות את עצמכם על הבכיינות שלכם היה פותר את הבעיה, זה לא היה אמור לפתור אותה כבר מזמן? האם אתם קרובים יותר לפתרון על כל המאמץ שהשקעתם בתוכנית התקיפה הזו?

\r\n

כתוצאה מכך, הפתרון שאני מעדיף הוא להפסיק להילחם ולהיכנע. במקום להתנגד לשליליות ראש בראש, הכרו בה וקבלו את נוכחותה. ופעולה זו תהיה בעצם הרבה יותר יעילה ותשיג את האפקט של התרוממות המודעות העצמית.

\r\n\r\n

\r\n\r\n

התגברות על השליליות

\r\n

בעיקרון אתם יכולים ללמוד לחבק את המחשבות השליליות שרצות לכם בראש ובכך להתעלות עליהן. הרשו להן להתקיים, אבל אל תזדהו איתן מכיוון שהמחשבות הללו אינן אתם. תתחילו בבניית מעגל השפעה הדדי איתן כמו צופה מן הצד.

\r\n

זה כבר נאמר בעבר שהמוח האנושי מתנהל כמו קוף היפרקטיבי. ככל שאתם נלחים בקוף יותר, כך הוא יהפוך ליותר היפר. אז במקום זאת פשוט תירגעו ותצפו בקוף עד שהוא יתיש את עצמו.

\r\n

תכירו בכך שזוהי הסיבה העיקרית להימצאותכם כאן, לחיות את חייכם העכשוויים כבני אנוש. המטרה שלכם כאן היא לפתח את ההכרה שלכם. אם אתם טובעים בבוץ השליליות, התפקיד שלכם הוא לפתח את ההכרה שלכם עד הנקודה בה תוכלו ללמוד להישאר מפוקסים על רצונותיכם, ליצור חיוביות במקום הרסנות. ייתכן וזה ייקח לכם יותר מתקופת חיים אחת להשיג זאת, וזה בסדר גמור. החיים שלכם תמיד משקפים בחזרה את התוכן של ההכרה שלכם. אם אתם לא אוהבים את החוויות שעוברות עליכם, זה בגלל שהכישורים שלכם ביצירת מודעות לא מפותחים מספיק. אבל זוהי לא בעיה אמיתית בגלל שאתתם כאן בדיוק בשביל לפתח אותם. אתם חווים בדיוק את מה שהייתם אמורים לחוות בשביל שתוכלו ללמוד מכך.

\r\n\r\n

\r\n\r\n

יצירת מודעות

\r\n

אם אתם זקוקים לכמה גלגולי חיים נוספים בכדי להשתחרר מהשליליות שאופפת אתכם, אתם חופשים לחלוטין לקחת את הזמן שלכם. יצירת מודעות זו אחריות רבה, וייתכן שאתם לא מרגישים מוכנים לכך עדיין. אז עד אז אתם עומדים להנציח את הדפוס של המחשבה השלילית בכדי לשמור על עצמכם רחוק מההבנה הזו. אתם חייבים להודות שהרעיון של היותכם היוצר העיקרי של כל דבר בו המציאות שלכם שוכנת כרגע מעורר קצת בהלה. מה אתם הולכים לעשות עם חייכם? מה אם תפשלו? מה אם תיצרו בלאגן עצום מהכל? מה אם תעשו כמיטב יכולתכם ותיכשלו? הספקות האישיות הללו ימשיכו לשמור עליכם בתוך דפוס השליליות כדרך להימנע מהאחריות הזו.

\r\n

לצערנו, לאסקפיזם הזה יש תוצאות. הדרך היחידה בה יוצרים אמיתיים יכולים להכחיש את האחריות ליצירה שלהם היא על ידי הקניית האשליה שהם לא באמת יוצרים דבר מכך. זה אומר שאתם צריכים לסובב את האנרגיה הקריאטיבית שלכם נגד עצמכם. אתם כמו אל המשתמש בכוחותיו בכדי להפוך לחסר כוחות. אתם משתמשים בכוח שלכם בכדי להפוך את עצמכם לחלשים.

\r\n

הסיבה לכך שייתכן ואתם תקועים בדפוס חשיבה שלילי כרגע היא שבנקודה מסויימת בחרתם בכך. אתם הסקתם שהאלטרנטיבה של קבלת אחראיות מלאה על כל דבר במציאות שלכם יכולה להיות גרוע מכך. זה יותר מדי אחריות מכדי לעמוד בה. אז הפנתם את המחשבות שלכם נגד עצמכם בכדי להמנע מהאחריות העצומה הזו. ואתם תמשיכו להגשים את הדפוס השלילי הזה עד שתהיו מוכנים להתחיל ולקבל חלק מהאחריות הזו חזרה לחייכם.

\r\n

שליליות לא צריכה להפוך למצב קבוע. עדיין יש בידכם את החופש לבחור אחרת. בפועל ההבנה הזו מתרחשת בשכבות של התגלגלות המודעות. אתם מתחילים לקבל ולחבק עוד ועוד אחריות לחייכם.

\r\n\r\n

\r\n\r\n

נטילת אחריות מלאה

\r\n

אתם רואים… הפתרון האמיתי להתלוננות היא אחראיות. אתם חייבים לומר ליקום (ולהתכוון לכך), ״אני רוצה לקבל עוד אחראיות על כל דבר הנוגע להתנסויות שלי.״

\r\n

הנה כמה דוגמאות למה הכוונה בקבלת אחריות:

\r\n\r\n

    \r\n

  • אם אני לא מאושר, זה בגלל שאני יוצר את זה.
  • \r\n

  • אם יש בעיה בעולם שמטרידה אותי, אני אחראי לתקן אותה.
  • \r\n

  • אם מישהו הוא נזקק, אני אחראי לעזור לו.
  • \r\n

  • אם אני רוצה משהו, זה באחריותי להשיג אותו.
  • \r\n

  • אם אני רוצה אנשים מסויימים בחיים שלי, אני חייב למשוך אותם ולהזמינם לשהות בחברתי.
  • \r\n

  • אם אני לא אוהב את הנסיבות הנוכחות של חיי, אני חייב לסיים אותן.
  • \r\n

\r\n\r\n

מהצד השני של המטבע, זה יכול גם לעזור לקחת אחריות על כל הדברים הטובים שקורים בחייכם. כל הטוב הזה לא קרה לכם סתם במקרה. אתם יצרת אותו. עבודה טובה!

\r\n

טפחו לעצמכם על השכם עבור מה שאתם אוהב, אבל אל תרגישו צורך להעמיד פנים בכדי להינות ממה שברור לחלוטין שאתם לא אוהבים. אבל קחו אחראיות על כל זה… במידה ואתם מוכנים לעשות זאת.

\r\n

התלוננות זו הכחשת האחריות. והאשמה היא רק עוד דרך נוספת לפטור את עצמכם מאחריות. אבל ההכחשה הזו עדיין מפעילה את הכוח היצירתי שלה.

\r\n

יצירת מודעות היא אכן אחראיות מדהימה. לדעתי האישית זה החלק המוצלח ביותר של חיינו כבני אנוש. פשוט אין שום תחליף ליצירת חיים של אושר, אפילו אם זה דורש לקיחת אחראיות על כל הזבל הלא רצוי שהפגנת עד לנקודה זו.

\r\n\r\n

\r\n\r\n

אז מה לעשות כדי להפסיק להתלונן?

\r\n

כאשר אתם תופסים את עצמכם מתלוננים, עצרו ושאלו את עצמכם אם אתם רוצים להמשיך להכחיש את האחראיות ליצירת המציאות שלכם או להרשות לעצמכם ליטול קצת יותר אחראיות חזרה לצלחת שלכם. אולי אתם מוכנים ליטול עוד אחראיות, ואולי אתם לא, אבל עשו כמיטב יכולתך להפוך את ההחלטה הזו להחלטה מודעת. האם אתם מעוניינים בסימפטיה עבור יצירת הדברים שאתם לא רוצים בהם או שאתה מעוניינים בברכות על יצירת הדברים שאתם כן רוצים?

\r\n

No Comments Yet.

Leave a comment

You must be Logged in to post a comment.